אם למקרא · שמות · פרק 17 · פסוק 15

ויקרא שמו ה' נסי. זה היה מנהג אבותינו ע"ה כשתהיה נס להם או מופת להרכיב מליצה אחת קטנה, תרמוז על הפעל ההוא הנורא וליחס אותה לאיזה דבר גשמי, יהיה מצבה, או מזבח, או עיר, או ילד נולד, והשומע סבור שהענין הנרצה במליצה ההיא יתיחס בטבע ובעצם אל הדבר ההוא, וכן ה' נסי, וכן ויקרא למקום אל בית אל, וכן ויקרא שמו ה' צדקנו, וכן בא בארוכה פלא, יועץ, אל, גבור, והאומר שהכוונה לה' ית' בלבד, והקורא הוא פלא יועץ וגו' ולא הנקרא, טועה, וכן האומר שהנער הוא הפלא הוא היועץ הוא האל גבור, גם הוא טועה, רק האמת שלשניהם הוא מכוון, לה"ית בעצם ובאמת, ולילד במקרה ובשתוף השם בלבד — וכן בארץ מצרים (שראינו אצלם הרבה ממנהגי ישראל) אנו רואים עד היום הזה מצבות המלכים, ומכללם מצבת אַמֵנוֹפִי Amenofi (הורכב מאמן-ונף) השני, שנקרא בשם אל חי, רחמן ואדון העולם וכו' וכו' וכתב Creuzer — Guignaut. Relig. de l' antiq. l. 936 שכמוהו נקראו בשמות אלה גם שאר המלכים, מהמשפחה הי"ח, והוסיף וכתב שלא בלבד נקראו על שמם, אלא נצטיירו בצורותם ובמלבושיהם — והמלכה, בצורת ובמלבוש האלילים הנקבות — Deesses — ולדעתי לא שתהיה כוונתם לייחס אליהם אלהות, שלא שמענו כזאת על מצרים, אלא שכוונתם אם דרך קריאת שם בלבד כמו שפירשנו על פלא יועץ, ואם מצד הרמז להיותם מאמינים, שהמלך והמלכה הם ברואים תחתונים רומזים לעניינים אלהיים, למלך ולמלכה העליונה, דוגמת מ"ש המקובלים על דוד ועל בת שבע, וזה אין ספק אצלי, שהרי חכמת המצריים בטומאה היא מעין חכמת הקבלה בקדושה, ובא זה ולימד על זה -. ובמדרגה למטה מזה שמות הנספח אליהם שם משמעות הבורא, ומזה לאלפי רבבה בלשונינו וגם מזה דוגמאות רבות בארץ מצרים, שכן כתב Luciano שהמצריים היו מרכיבים שמותיהם משמות אלהיהם, והביא לדוגמא שם המלכה Nitocri שעניינה לדעת Eratostene מינרווא הנצחת Sharon Turner lV. 224. nota 14.- ויש להסמיך על מליצת התורה ה' נסי ועל מ"ש ויקח משה נחש נחשת וישימהו על נס, מ"ש דיודורו על תחלת עבודות הב"ח וז"ל.... אחרים אומרים כי בעת המלחמה עם האויבים, היו עושים צורות ב"ח ומשמים אותם על ראש רומח או חנית ואחר שינצחום יעשו הצורות ההן אלוהות כאלו היו הן הסבה הגורמת הנצחון — Euseb. prep. Evang. ed. Paris. Vol. l. 51. וזה היה מקור נפתח לטעות ישראל שזנו אחר נחש הנחושת ועשאוהו אלוה.

[השמטה: ויקרא שמו ה' נסי. עיין כל הנמצא כתוב בספר, וראיתי להוסיף מקורות שמות המצרים אחד אל אחד כדעת Orcurti Catal. illust. vol. l. p. 36. המוצא הא' שמות ב"ח ונטעים (וכן בלשונינו רחל תמר וכיוצא) ב', תארי שבח כח וגבורה ויופי וכיוצא (כן בלשונינו ישראל חנה גבריאל וכיוצא) — ג', שמות האלהים (וזו עדות יקרה שבכלם כי היא פותחת ואין סוגר מה שנבוכו בו המפרשים כלם בשמות ב"א נקראים על שמו ית' וטעו בזה הטועים, ורבותינו יפה אמרו שהצדיקים נקראים על שמו של הקב"ה) ד', איזה בחינות בין האדם והאלהים (כן בלשונינו אביה גמליאל פדהיה וכיוצא) ועיין מ"ש על פסוק כהן און לאשה.]