ויעמד העם על משה מן הבקר ער הערב. אין ספק שימים רבים ישב משה לבדו כעדות התורה טרם נבחרו השופטים שנמנו אחריו, וכן הוא עצמו אח"כ בכל הדבר הקשה, וכן השופטים שעמדו בכל דור ודור, ודבורה שהיו עולים אליה בני ישראל למשפט, וכן דרך כלל כל הדינים והמשפטים ששפטו שופטינו בכל דור ודור לא ימלט שנשאר זכר למו בלב האומה. — ואיה האומה שלא תזכור משפטי שופטיה בכל נדון והדון גם מבלעדי הקורות הכתובות? הא למדת, שבצד התורה שבפתב נמצאת בהכרח באומתנו התורה שבע״פ הנשמרת בזכרונינו על ידי המשפטים שבאו לפני הדיינים בכל דור ודור גם חוץ ממה שמפורש בכתוב, הא למה זה דומה, למשפט בנות צלפחד שלא נתבאר דינם קודם שיבא דינם לפני משה, והוצרך הוא ע"ה להקריב משפטן לפני ה', וכמה מעשים כיוצא בו קרו בכל דור ודור שנשאלו שאלות שלא באה עליהם גזרה מפורשת בכתוב, והתשובות שהשיבו הנביאים והשופטים על פי הכללים המקובלים. הן הן התושבע"פ — באופן שיתברר מזה מציאותה במופת שריר וקיים, כמופתי ההנדסה.
קריאה במקור
אם למקרא · שמות · פרק 18 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5