אם למקרא · דברים · פרק 29 · פסוק 8

למען תשכילו את כל וגו'. כשהפעולה תשיג שלמותה ותדמה לצלם דמות התבנית אשר הקימה המחשבה למטרה לפעולתה תקרא הפעולה עצמה משכלת, כי נראו בה כל חלקי הצורה השכלית שעלתה במחשבה להעשות ויצאו כל כחותיה לפעל ועל כן נקראת ההצלחה בכתבי הקדש השכלה, כי אין שלמות הפעלה זולת בהיותה מקבלת ומסכמת בכל פרטיה לדפוס שהיה בשכל בראשונה, ובמלאת התנאי הזה תקרא השכלה כי עוצם הפעולה תקרא השכלה גם דבור כמו שכתבתי בספר ניר לדוד אז ידבר אלימו באפו, וכן להפך נקרא עוצם המחשבה והשלמות השכלי מעשה או פעל וזה באל יתברך בלבד — ומה שכתב בוצר עוללות שהכוונה תזכו למצוא המצאות נאותות אל התכלית שתרצו להשיגה אינו נכון, כי השכלה בל"הק היא השגת התכלית בפעל ולא בקשת האמצעיים שיוליכו אליו. — מצינו בכל המקרא שיתאר ההצלחה בלשון השכלה וזו מליצה יקרה ראוי לעמוד עליה כי ממנה נקח לדעת כי תורת משה לא תרחיק המושכלות אשר בהן חיי הנפש והיא אשר החלה ליסד ההצלחה על ההשכלה ולהשתמש בלשון זה להורות על התכלית והטוב האחרון וביותר תגדל תפארת גדולתה כשנעריכנה אל מליצה אחרת בדוגמתה להורות על הענין הזה עצמו והיא הידיעה כאומרו אשגבהו כי ידע שמי וכיוצא בו לאלפי רבבה, וגם אם נקבל פירוש קצת מהאחרונים שענינה השתעבדות והכנעה עדיין לא שמענו טעם למה ישתמש לשון עברי בלשון השכלה וידיעה לרמוז על הדבר אם לא שנאמר כי האמונה הקדמונית בישראל שלחה פארותיה בלשון ונתיחדו ההצלחה והידיעה וההשכלה בשם אחד כי ההצלחה האמתית היא הידיעה והידיעה היא ההצלחה וכן מצינו להפך ר"ל שיאמרו הצלחה על ההשכלה העליונה והיא הנבואה כמו ותצלח עליו רוח ה'. (שופטים י"ד י"ט)