אם למקרא · דברים · פרק 29 · פסוק 14

ואת אשר איננו פה. החכם שד"ל, הכחיש במשתדל, שתהיה הכוונה לדורות הבאים, ופירש אשר איננו פה כגון חולה או בדרך שלא היה באותו מעמד, ולדעתי אין זה נכון, כי באומרו אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה לא נתכוון לשום מעמד פרטי כי לא מצינו בכתוב שהקהיל משה את העם לשום מקום מיוחד לדבר להם כדברים האלה אלא כוונתו בפה על כל מחנה ישראל, ובמחנה ישראל לא נפקד איש שלא יהיה שם באותה שעה ואם אחד או שנים נמצאו חוצה לו במקרה, היתכן שישגיח מרע"ה על מיעוט כזה? ועוד איך יאריך כ"כ בדברים כי לא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלהינו, (ומליצת עומד לפני ה' אלהינו לא תורה אלא על מי שהוא חי על פני האדמה) וסוף הענין מוכיח שכתוב ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו וגו' על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם אשר כרת עמם הרי שעל ברית האבות נענשים הבנים כי הם הנכללים באת אשר איננו פה וסיים באומרו והנגלות לנו ולבנינו הרי שקבלו על עצמם שמירת התורה עליהם ועל בניהם, והרי זו כעין תשובה על מ"ש משה כי את אשר ישנו וגו' ואת אשר איננו — ואחר שנתבאר זה הענין יפה יפה נראה שמכאן רמז להשארות הנפש מן התורה כי לא יאמר את אשר איננו פה עמנו עומד היום, על מי שאינו בנמצא כלל בשום מקום אבל יאמר על מי שאיננו פה רק הוא במקום או מצב אחר — ואיזהו? זה העתיד להוולד שנשמתו נמצאת אך לא בעו"הז — ואחר שראינו שהאמת כדברי רבותינו וראה כמה נאים הדברים, וכמה נשגבים הרעיונות ולהפך איך יהיו דברי משה נבזים ושפלים ע"פי הפירוש המחודש, ומאשר יקר בעיני Klopstok הרעיון הלז להביא הנשמות העתידות באותו מעמד, הכניסו בספרו Messiade שיר. X וכתב שכל נשמות החכמים והקדושים שבדת הנצרות היו עומדים שם ביום תלייתו של ישוע.