אם למקרא · במדבר · פרק 15 · פסוק 39

והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם. כמו שהראייה הזאת והזכירה הזאת בפעל ולא ע"ד משל, כן מה שנאמר (שמות י"ג) והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך, וכן והיה לך לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך, בפעל ולא ע"ד משל, ורשב"ם שכתב שעומק פשטו של מקרא כמו קשרם על לוח לבך אין זה עומק פשוטו אבל שוחה עמוקה, והאות שנאמר להלן הוא מה שאמר כאן והיה לכם לציצית וראיתם אותו כי האות לראיה נתן כמו את קשתי נתתי וגו' וראיתיה לזכור ברית עולם ועליה נאמר זאת אות הברית — וכמו שנאמר להלן ולזכרון בין עיניך כן נאמר כאן וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם כי תכלית האות וראייתו, הזכירה, וכן נאמר בקשת וראיתיה לזכור, וכמו שנאמר להלן כי בחזק יד הוציאך ה' ממצרים או בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים, כן נאמר בציצית אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים — וכמו שד' פרשיות בתפלין כן ד' חוטי תכלת בציצית, אחד בכל כנף.

וראיתם אותו. אמרו המעתיקים וראיתם אותו פרט לכסות לילה, ומה צדקו דברי חז"ל במה שנודע מהחכמה הטבעית שבזמנינו (והיא נעלמה מהראשונים שעד ניוטון Newton לא השיגו גווני האורה) והוא כי הגוונים אינם כלל בגופים רק באור עצמו, ואם כן כשאמרה תורה וראיתם התכלת, אין ספק שנתכוונה לתכלת האמתי הנולד מפגישת קרני האורה בגוף הצמר והצבע הנתון עליו, ולא אמרה להביא הנר ולראות כנגדו אם מפני שהתורה לא תצוה לעשות תחבולה לשמירת מצותיה שאלו כן לא נוכל לשתות או לשאוב האויר מבלי שיכנסו אל פינו תולעים ובריות משונות לאין מספר, ואם מפני שכפי הנודע אין אור הנר מראה הגוונים במראיתן ובצביונם כאשר נראים לאור השמש והירוק יראה שמימיי או להפך, וראה נפלאות שעד לא גלו מסתרי טבע האור בדורות אחרונים נתכוונה התורה וקבלת חז"ל אל מה שיצדק רק על ידי חקירותיה עם היותו זר לעיני בני דורם, כי סוף סוף יכולים היו לומר הרי אנו רואים גם לילה גם יומם — ואחר שאנה ה' לידינו הענין הזה לא אחריש ממרגלית טובה, כמוסה וחתומה בשם תכלת, וגם הוא לעד לאלהות תורתינו כי שם תכלת אם מצד עצמו (מל' ויכלו השמים) אם מפי' חז"ל עליו שאמרו תכלית כל הצבעים נראה היותו לדעתם סוף כל הגוונים, ומה יקרו דבריהם אחר הגלות נגלות על יד ניוטון — (לא נשמע טרם בואו) ששבעה המה הגוונים הראשיים הנפרדים מקרני הוד השמש המנותח בזכוכית לבנה (Prisma) וסופם ותכליתם הוא התכלת שהוא השביעי שבהם.

וזכרתם את כל מצות ה'. לפי שאמר למעלה מן הענין וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה וגו', בא לתקן להם סימן שעל ידו יזכרו בכל עת ועת מצותיו יתברך, וז"ש וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'.