אם למקרא · במדבר · פרק 16 · פסוק 1

ויקח קרח. הנכון כתרגום ירושלמי ונסיב עצה והוא מלשון לקח כמו מה יקחך לבך, והרבה כמוהו בס' משלי כי בתחבולות עשה לו מלחמה לפתות אחרים.

ויקח קרח. במדרש שוחר טוב: ובמושב לצים לא ישב זה קרח שהיה מתלוצץ על משה ואהרן, מה עשה כינס עליהם את כל הקהל, התחיל לומר לפניהם דברי ליצנות אמר אלמנה אחת בשכונתי ועמה ב' נערות יתומות והיה לה שדה אחד באת לחרוש א"ל לא תחרוש בשור ובחמור באת לזרוע א"ל שדך לא תזרע וגו' באת לקצור ולעשות ערמה אמר הניחו לקט שכחה ופאה, באת לעשות גרן אמר לה הנח תרומה ומעשר א' ומעשר ב' הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו. מה עשתה? עמדה ומכרה את השדה ולקחה ב' כבשות כדי ללבוש גיזותיהן וליהנות מפירותיהן, כיון שילדו בא אהרן וא"ל תן לי את הבכור, שכך א"ל הקב"ה כל הבכור אשר יוולד הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו את הוולדות, הגיע זמן הגזייה וגזזה אותם א"ל תני לי ראשית הגז אמר אין בי כח לעמוד באיש הזה הריני שוחטו ואוכלתו כיון ששחטה א"ל תני לי הזרוע והלחיים והקיבה, אמרה אחר ששחטתי אותו לא נצולתי מידו, אמרה הרי הן עלי חרם, אמר לה כלו שלי הוא שכך אמר הקב"ה כל חרם בישראל לך יהיה נטלו והלך לו והניחה בוכה עם שתי בנותיה. אריך כדין? (הנכון לעשות כן ?) וכו' ע"כ וכל קורא בקי יאמר ראויים הדברים לאפיקורוס Voltaire, וכך אמרתי גם אני בקראי ראשונה את המדרש הזה שעשו בו רבותינו את קרח, מלומד בליצנות, כל כך שאין כנגדו חשוב וולטיר למאומה ומאד נפלאתי, ומה הוספתי להפלא הפלא ופלא בראותי דברים ככתבן משם עצמו בספרי Voltaire באחד מספוריו Contes, והוא בודה המעשה ההוא כצורתו אשר שמעת למעלה לא נפל ארצה חלק מחלקיו. ומגמת פניו להורות איך הכבידו הכהנים עולם הקשה על כללות ישראל ואת קרח בעל השמועה הראשון ורבו של Voltaire לא זכר ולא פקד ולא העלה על דל שפתיו והייתי אומר אל לבי, איך קרה המקרה הזה שהמדרש וולטיר ישתוו ספוריהם כל כך — ואחר זמן ראיתי שבדור הי"ו לחשבונם נדפס בויניציא ספר נקרא Delle cose ommesse da Mose והמחבר הולך ומספר שם כל מה ששמענו מפי הב"ר ומפי וולטיר, וכמעט אין ספק אצלי שמשם חצב לו הצרפתי כל המאורע, עיין. Fabricius ed. llambourg. Art. CLlV. p. 813 — וכבר היה מי שחשב שזה הספר נכתב בימי הורקנוס ואריסטובלוס רק Fabricius כיחש בזה והוכיח שהוא אחרון, וראה עוד. Reghellini Mosaisme et Christianisme. vol. l. p. 271

און בן פלת. כתב הרב אברבנאל שהוא כלוא ויש לו שתי שמות — וקשה להאמין שיהיה בן בנו של ראובן עדיין בחיים ויזכר אחר בני אחיו אליאב. ולכל הפנים לא מצאנו לא און ולא פלת בפרשת פנחס ומוכרחים אנו לומר שנשמטו מהספור ההוא, וזו ראיה כי דברי תורה עשירים במקום אחד ועניים במקום אחר לא כדברי המכחישים שספורים שונים הם שהכניסו בתורה. ואנו רואים פה שבספר אחד עצמו נתחלפו היחוסים ברב או במעט.