אם למקרא · בראשית · פרק 11 · פסוק 1

ויהי כל הארץ שפה וגו'. ראיתי מי שהעיר על דבר אמת שממנו תצא יקר סהדותא לאמתת ספור תורתינו, והוא שכל הקורות הנוראות והמעשים הנפלאים שהיו בעולם טרם הפרד איש מעל אחיו כגון יצירת העולם מלא דבר ונפילת האדם ממדרגתו — ואשרו וטובו קודם שיחטא — והשחתת הארץ לפני האלהים בגזל וחמס עושק ותרמית — וגאותם וזדונם של הגדולים והראשים שיקראום בשם ענקים גבורים נפילים, וכן המבול, ושטף העולם, והמלט רק אדם אחד לבדו ושלשת בניו — ואמונת אל רם ונשא משגיח על כל דרכי ב"א להשכיר ולהעניש וביחוד החמסנים והרוצחים והנשבעים לשקר, כל אלה הזכרונות והאמונות נשארו לזכר עולם בפי כל האומות ישנים עם חדשים, ולהפך כל מה שקרה אחרי כן בהפיכת סדום ובנותיה, ושעבוד מצרים, והמכות, וקריעת ים סוף וירידת המן וכבישת הארץ אם הגיע שומעם בקרב הגוים אשר סביבותיהם, לא עצרו כח להתרחב ולהגיע עד הגוים הרחוקים, ורק קול הברה לקחה אזנם מנהו וישחיתו הודו ויופיו בתערובת שקר וכזב — ובאמת כי גלוי יקר הוא זה להוכיח במישר כי אמת יהגה אך נותן תורתנו ב"ה.