אם למקרא · בראשית · פרק 10 · פסוק 29

אופיר. בושארט (Bochart) כתב שכן אופיר היו ונקראו כן ע"ש שהיו מקומות דשנים ושמנים — הא' נודע מימות איוב והוא בארץ ערב, ומשם היו מוציאים הזהב ויושבי הארץ היו מחליפין אותו בברזל או בעופרת, והוא זהב אופיר שנזכר בס' תהלים בשם כתם אופיר, והב' לדעת קצת, בחלק תבל הנקרא אמיריקא בארץ פירו — וטען ע"ז באסנאז כי לא היו יכולים בימים קדמונים לנסוע כ"כ למרחקים דרך ים, ולדעת בושארט, אופיר הוא בהודו באי ציילאן, היא הידועה בשם טפרובאנא לקדמונים, והביא ראיה כי שם נמצא הפיל לרוב (וממנו השנהבים שלשלמה) ושם אבנים יקרות ג"כ לרוב וטענו שא"כ לא היה הדרך כ"כ רחוק כמ"ש בס' מלכים, ונסמכו על מ"ש סטראבוני על הרחק האי הזאת, ובאסנז מצא טעם לארך הנסיעה בבנין הספינות ובוילונות שהיו עשוים מגמא הנק' פאפירו — ורילאנד (Reland) הקדים ג' תנאים למצוא המקום הנרמז בשם אופיר כפי אשר אנו למדים מהכתוב — א' שימצאו בו הדברים הנזכרים לרוב, ב' הכרח הנסיעה מלשון ים ערב (Golfo Arabico) כאשר נזכור — ג' הרחק בערך ג' שנים שהיו הולכים ובאים, ולדעתי תנאי זה השלישי אינו מוכרח כלל שהרי לא אמר הכתוב כ"א אחת לשלש שנים תבאנה וגו' ואין במשמעותו שיצטרך ג' שנים לילך ולבא, רק שבכלל הישיבה שהיו יושבים בכל המקומות וגם הנסיעה, היו מתעכבים ג' שנים, ומכח התנאים האלה העלה רילאנד שאופיר היה מהלאה לנהר גאנזי בהודו המזרחית -. וטען בזה באסנאז כי הודו המזרחית לא היתה נודעת היטב אפי' בזמן טיבריאוס קיסר אף כי בימי שלמה — ואחרים אמרו שאופיר בחוף מאלאבאר היא גוהא (Goa) וטעמם שמקדם היתה נקראת סופארא — וידענו מיוסף הכהן לרומיים, שקרא לאופיר שבמקרא סופיר — ודעת אריאס מונטאנו ששם אופיר נשתנה אחר שלמה לפרוים דהיינו שתי מדינות גדולות, ובניהם לשון ים פאנאמא -ואמר עוד שאופיר כפי הכתוב נולד מיקטן, ובארץ פירו מצינו מחוז בשם יוקאטאן — וקשה להאמין שאופיר הוא פירו מכח שווי המלות, שהרי ידענו כי שם פירו נתחדש אחר זמן ע"י מעשה ששאלו לאחד מהאזרחים מה שם המקום, והוא בחשבו ששאלו על שמו, השיב פירו, ונשאר שם פירו לזכר עולם.