אם למקרא · במדבר · פרק 24 · פסוק 19

והאביד שריד מעיר. ראיתי במכילתא ז' א' דברים יקרים והוא שמאז, החלו חכמינו והראו לנו הדרך הישר להוכיח לעיני המנגדים קדמות תורתינו ואיך ספרי הקדש קורים זה אל זה ומאשרים ומקיימים זה את זה — וזה הלשון "כיוצא בדבר אתה אומר ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי ה' דבר — והיכן דבר והבאתי עליכם חרב נוקמת (כלומר במה שאמר הנביא כי פי ה' דבר היתה כוונתו לדברי ה' ע"י משה) וכן בלע המות לנצח ומחה וגו' כי פי ה' דבר, והיכן דבר אני אמית ואחיה — אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי ארץ כי פי ה' דבר והיכן דבר ירכיבהו על במותי ארץ — ולא יהיה שריד לבית עשו כי פי ה' דבר והיכן דבר וירד מיעקב והאביד שריד מעיר — זאב וטלה ירעו כאחד כי פי ה' דבר והיכן דבר והשבתי חיה רעה מן הארץ — אז אמר ה' לשכון בערפל והיכן דבר כי בענן אראה על הכפרת — והיו לי אמר ה' ליום אשר אני עושה סגלה, והיכן דבר והייתם לי סגלה — וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר ה' והיכן אמר הנסתרות לה' אלהינו.

שריד מעיר. הרומיים שעליהם פירשו חכמינו ז"ל הנבואה הזאת היו קורים לרומי בשם עיר סתם Urbs ועד היום כך היא נקראת. (Tacito hist. lib. 3. 75.) — ועיין מה שכתבתי על פ' אלוף מגדיאל אלוף עירם, שפי' רש"י מגדיאל זו רומי — ואמרתי שם אולי נתחלף עירם במגדיאל ועל עירם אמרו זו רומי, ומה שהבאתי שם מפ' ר"א אלוף עירם זו רומי — ועתה חדשות אני מגיד שכה הראני הרב הכולל אוהב התורה והחכמה גם יחד כמהר"ר חביב טולידאנו נר"ו דף אחד בלוי שרוע וקלוט מפי' רש"י כ"י ועיינתי שם בפ' אלוף מגדיאל ומצאתי בו שנוי גדול ויקר ממה שנדפס, שכתוב שם מגדיאל, הוא מלך רומי — אלוף עירם הוא (כאן סוף השטה ותחלת השטה שאחריה חסר שיעור תיבה אחת) אחרית מלכות הרשעה לימי המלך המשיח, ומדרש אגדה כי עירם ימות ויהרג בידי מלך המשיח והוא שאמר עליו בלעם וירד מיעקב והאביר שריד מעיר וכל זה חסר ברש"י שלפנינו — צא ומנה מה שנתחדש לנו ע"י נסחא זו. א', שמגדיאל אינה רומי כרש"י שלפנינו רק מלך רומי — במה שדרשו ויחסו עירם לרומי עם היות שגם עירם נחשב אצלם שם אדם ולא שם עיר עם כנוי הרבים עיר שלהם, שהרי אמרו שהוא "אחרית... מלכות הרשעה וכו' ויהרג ביד מלך המשיח" רק נטו הפירוש והמדרש משטה זו להתקרב לנו ולפרש עירם עיר שלהם כשהוסיפו להביא ראיה מבלעם "והוא שאמר עליו בלעם וירד מיעקב והאביד שריד מעיר" הרי שעשו עירם שבפ' וישלח ומעיר שאצל בלעם אחדים, דומה שרוצים לומר ששניהם ענין אחד ובהכרח א"כ לפרש אלוף עירם אלוף עיר שלהם והוא שאמר שריד מעיר כלומר אלוף מעיר והיא רומי, ומדרש אגדה זו לא ידעתי מקומו רק בב"ר יש דברים קרובים וזה מ"ש שם אלוף עירם א"ר חנינא צפוראה למה נקרא עירם שהוא עתיד לערום תסווריות למלך משיחנו, ובדברי הרא"ם ז"ל על רש"י ראיתי שערוריה שז"ל מגדיאל היא רומי ופי' אלוף מגדיאל אלוף עיר מגדיאל ואיננו שם אדם כאלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת ושאר כל האלופים שצדו (נקוט מיהא שנסחת רא"ם ברש"י היתה אלוף מגדיאל היא רומי כנדפס שלפנינו וחזק וקיים הנסחא בפירושו כנראה לעין ולא די זה אלא שהוסיף) ובפרקי ר"א אמרו מגדיאל זו רומי (וזה הפך נסחת הפרק ר"א שלפנינו שגריס אלוף עירם זו רומי וספק קרוב לודאי כי טעות הדפוס נפל ברא"ם וצ"ל ובפ' ר"א אלוף עירם זו רומי, שאם אין אתה אומר כן מה בא להוסיף או לחדש והן הן דברי רש"י, ואם לרמוז על מקור דברי רש"י לא יתכן שיאמר בז"הל ובפרקי ר"א אמרו נראה שאמרו דבר אחר והיא היא) ועיין בהרמב"ן שנראה שגם הוא גרס בפ' ר"א כגירסת רא"ם מגדיאל זו רומי אלא שיש שנוי ותוספת על גירסת רא"ם וזוהי נסחת רמב"ן בשכר שפנה את כליו מפני יעקב אבינו נתן לו מאה מדינות משעיר עד מגדיאל ומגדיאל זו רומי שנא' אלוף מגדיאל אלוף עירם ע"כ ומשני טעמים אומר אני שנסחת רמב"ן היא קרובה יותר לנסחא אשר לפנינו אלוף עירם זו רומי, הא' שמה ראיה מביא שמגדיאל היא רומי שנאמר אלוף מגדיאל אלוף עירם אם לא שיפרש שאומרו אלוף עירם הוא תוספת ביאור וכלומר זה אלוף מגדיאל שהודעתיך הוא אלוף העיר שלהם היא רומי הנק סתם עיר כידוע, ועוד טעם שני גדול וחזק שאם לדעת הפרק ר"א עירם הוא שם מקום ואלוף עירם רצונו אלוף המחוז הנק' עירם, איך אמר נתן לו מאה מדינות משעיר ועד מגדיאל כאלו מגדיאל היא האחרונה ואינו כן שעירם כתוב לבסוף והיל"ל משעיר ועד עירם וזו ראיה שאין עירם לדעת פר"א כפי נסחת רמב"ן לא שם מקום ולא שם אדם רק שם עיר עם הכנוי, עיר שלהם, ולהכי מביא בל' ראיה מגדיאל זו רומי שנאמר אלוף מגדיאל אלוף עירם — ודע שרמב"ן כדרכו תפס על רש"י שכתב מגדיאל זו רומי וכתב "ולא הבינותי וכו' וכו' כי אין רומי אלוף אבל היא מלכות גדולה ואימתני וכו'" ודבריו אמת וצדק ותשובת הרא"ם בזה במחילה מכבודו אינה תשובה שכתב אפשר שהיה זה דרך עראי — ומה הלשון אומרת אפשר וכו' אחר היות מספר השנים והדורות סדורות לפנינו, ועוד כי איך יתכן שירמוז על רומי בדבר שלא אירע רק במקרה וארעאי ולא יורה עליה במה שהוא תדירי וקבוע — והנכון אצלי כי גם רש"י ז"ל כדעת רמב"ן גם הוא דעתו והיא דעת כותב המדרש, כי מעולם לא נתכוון אחד מאלה לומר כי מגדיאל היא רומי בעצם וראשונה ולא היה מגדיאל זולתה, אמנם כלם רצו בזה כדברי רמב"ן הנאמנים "כי היו המקרים הראשונים רמז לזרעם והנה אלה האלופים האחרונים עשרה עם מגדיאל רמז שיהיו מלכי אדום בממשלתם במלכות הרביעית עשרה וכו" — ועתה הניחה לי שהוסיף דבור קטן על הריגת עירם ע"י מלך משיחנו שנזכר בדברי רש"י כפי הנסחא שבידי ואומר כי לדעתי אין אפילו כמלא נימא בין מדרש זה להריגת אדמילוס רק אם נביט לשם זה ארמילוס לדעת עקרו והוראתו, ואצלי אין ספק כי הוא רומולוס מיסד עיר רומי ושעל שמו נקראת, והוא השר שלה ותחת כנפיו תחסה בשם Quirino בתוספת א' בראשונה כמו שמצינו אלף פעמים בספרי רבותינו ארם במקום רומי, ואחד מאלף הוא אומרם עתידה מלכות ארם שתפשוט על ישראל ט' חדשים וכו', ובאופן אחר רמזו עליו פה כשאמרו כי עירם ימות ויהרג בידי מלך המשיח רצו בעירם השר הנקרא בשם עירם רומי — והוא רומולוס או ארמילוס כמו שכתבנו — ודע כי רומולוס מיסד עיר רומי נודע לרבותינו שהרי הזכירו במדרש מעשה רומולוס ורימוס שני האחים כמו שהיה מפורסם בזמנם, ובזה יאומן אצלנו ביתר שאת כי על רומולוס הידוע אצלם נתכוונו בשם ארמילוס.

ועתה רואה אני להסביר פנים אל הדורשים אלוף מגדיאל היא רומי, וכבר טרם בינותי בספרים אמרתי אל לבי אולי דרשו מגדיאל לשון מגדל, אל מגדל חזק ואדיר, (כדרך שכוון רמב"ן למ"ש בדניאל והגדיל על כל אל) וכנו רומי בשם מגדל לחזקה ולתקפה, וזולת השערת הלב לא היה לי על מי להסמך עד שנזכרתי שרבותינו קראו לרומי במדרשים בשם צריף וזה בשני מקומות, והב' מבואר מחבירו — האחד הוא במדרש חזית על ש"הש פ' אל תראוני וגו', א"ר לוי יום שנתחתן שלמה לבת פרעה ירד מיכאל וכו' ונעץ קנה גדול בים ועשו אותו מקום כחורש והוא היה מקומה של רומי. יום שהעמיד ירבעם בן נבט שני עגלי זהב נבנו שני צריפין ברומי ובוא וראה שמה שיחסו פה לעגליו של ירבעם וכמאורע מאוחר להוסדה של רומי, הקדימוהו במדרש אסתר ויחסוהו לרומוס ורומילוס (שהוכחנו הייתו רמוז לדעת חז"ל בשם עירם (אלוף עירם) וז"ל המדרש (פ' גם ושתי המלכה) יתום היית עוזר שני יתומים שנשתיירו לו זה רומוס ורומילוס נתת רשות לה לזאבה להניקן ובסוף עמדו ונבנו שני צריפין גדולים ברומי — ואם תאמר מה ענין צריף למגדל, הביטה וראה מ"ש המעריך (ערך צרף) וז"ל פי' מתנות כהונה בתים קטנים ואני אומר מגדלים גדולים, ובכן על זה סמכו כשדרשו אלוף מגדיל היא רומי לשון מגדל שכן חשבוה רבותינו בתחלת הוסדה לצריפים או מגדלים גדולים.