אוי מי יחיה משמו. אחר שזכר אבדן האומות, מואב, ומחץ פאתי מואב וגו', אדום, והיה אדום ירשה וגו', שעיר, והיה ירשה שעיר וגו', עמלק, ואחריתו עדי אבד ודרך כלל כל בני שת, וראה ישראל עומדים לפני ה' כל הימים וישראל עושה חיל וירד מיעקב על המראה הגדולה הזאת צעק אוי, כלומר כבר גוועו כל האומות וישראל קיימים אם כן יחיו אחר כל האומות ואין שום אומה חיה יותר מישראל וז"א מי יחיה משומו אל כלומר מי הוא שיחיה יותר מאותו ששמו אל, ומ"ם זו מ"ם היתרון, ושמו אל הם ישראל. וזה כנגד מה שאמר בסמוך על הקיני איתן מושבך ושים בסלע קנך, וישראל שהאל שם אותם לא יזוזו ממקומם, ואם יגלו שוב עתיד הקב"ה להחזירם.
קריאה במקור
אם למקרא · במדבר · פרק 24 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5