קריאה במקור

אם למקרא · דברים · פרק 31 · פסוק 27

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כי אנכי ידעתי את מריך וגו'. התורה ורבותינו יעידו על זה, ר"ל היות ישראל קשי האמונה וחזקי המצח וכמו שיאמרו היום מסתפקים Seeptiques וכל הקורות אותנו יעידו על זה, ומה שיש להעיר כי מדה זו היתה צריכה ומועילה מאד לבחירתנו ולהיותנו עם סגולה, וזה לבעבור לא נשתקע בעבודות הגוים ובתועבותיהם ולא נהיה פתאים מאמינים לכל דבר, כי קשה היה באותו זמן לסור ממנה וכל שכן להתקומם נגדה ולרדוף אותה עד חרמה, וטוב שיחסרו קצת באמונה הראויה ממה שיוסיפו לטעות על נקלה אחר הכוזבת. — והיה מהחכמה האלהית לבחור בעם שעל ידי תכונתו יהיה קרוב לריוח ורחוק מן ההפסד, ולפעול כל זאת לא היה ראוי עם רך הלבב ונוטה להאמין על נקלה, וקרוב לזה דברי רבותינו שאמרו לא נתנה תורה לישראל אלא מפני שהם עזים — וחכם מחכמי הגוים Lenz אמר בזמנינו "אומר אני כי היהודים יש להם יתרון מרה על כל שאר בני אדם". Je erois que les Juifs en general ont plus de fiel que les autres hommes — ואם בכל זאת פעמים הלכו אחר ההבל ויהבלו, אם לא היה טבעם החזק וקשי ערפם לא היו נמלטים ממנו — ומצאתי נעתק בזכרונותי לשון לא ידעתי מקורו, וכה אמר "ישראל נוחלי דת האמת בני יעקב איש אמת כלו זרע אמת, נוח להם ולסבול עול גלות ומה שיגיעם מהאמין בדבר עד אשר יחקרו חקירה רבה אחר חקירה להסיר כל סיג מהדברים הנאמרים להם אפילו שיראה להם שהוא אות או מופת, והעד הנאמן.... ענין משה עם ישראל שהיו פרוכי עבודה קשה ונצטוה משה לבשרם ועם כל זאת אמר והן לא יאמינו לי והוצרך לכמה אותות, וזה אות אמת על עמנו עם ה' שלא יתפתו בדבר עד עמדם על האמת בחקירה רבה חקירה גמורה עכ"ל — וזאת היתה הסבה שעד שלא הכתה שרש אמונת היחוד בלבם היו עם פוסח על שתי הסעיפים את ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים, ועל זה צעק מרה אליהו עד מתי אתם פוסחים, ורבותינו אמרו אי אתה יכול לעמוד על אופיא של אומה מתבקשים לעגל ונותנים מתבקשים לבי"המק ונותנים — וטבעם זה החזק כצור החלמיש הוא שעמד להם אחר הגלות לסבול כמה צרות רבות ורעות וגליות וטלטולים לכבוד ה' ואמונתו — ואינו רחוק ששתיקת תורה שבכתב מכמה אמונות יקרות כהשארות וכתחיה וכו', תהיה מחסרון הכנה בשומעים להאמין בהפנות ההנה חוץ מהטעם שרמזנו עליו פעמים כי הלמודים ההמה היו בכל מקום ובכל זמן ובכל דת ואמונה מסורים מפה לאזן, ולא בכתב, והעד המסתרים שבארץ יון שעליהם ירמוז ציצירו המליץ היותם מלמדים למחונכים lnities להאמין בהשארות הנפש.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Livorno, 1862-1863
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5