האזינו. רז"ל בתנחומא אמרו כי משה להיותו קרוב לשמים תפס לשון האזנה, וישעיה להיותו קרוב לארץ תפס לשון שמיעה — ודון יצחק פירש להפך (ישעיה פ' שמעו שמים וגו') שהאזנה משמע מרחוק שצריך לתת אזן לשמוע ושמיעה סתמה מקרוב, והנה דברי הרב דון יצחק מצאתים בפי' התוס' על התורה (הדר זקנים פ' האזינו) ז"ל ד"א דרך ארץ הוא לאותו שהוא רחוק לומר לשון האזנה שיטה אזנו לשמוע ולכן הפך ישעיהו הלשון שאמר שמעו שמים, כי הקרוב אין צריך שיאמר האזנה אלא שמיעה והקב"ה לפי שהוא מדבר כבודו בשמים והם קרובים אליו לכך אמר לשון שמיעה לשמים.
קריאה במקור
אם למקרא · דברים · פרק 32 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5