את כל סביבותינו כלחוך השור. אע"פי שאין זו שירה עד שידבר בה ע"ד משל, אולי ע"י כתב שלחו לאמר זה לזקני מדין כמו ויאמר אל משה אני חתנך יתרו או ע"י שליח, ומדרך השליח או הכתב לדבר גבוהה גבוהה במשל ומליצה וביותר בימי קדם ובארץ קדם — ואפשר ג"כ לפרש כי יודעים היו מואב שאין ישראל רשאים להלחם בהם, רק פחדו שמא יתפסו כל סביבותיהם ויאחזו בכל העיירות הסמוכות עד שיעשו קרובים ומצרנים להם, ומדרך האומות בכל זמן להשתדל שלא ירבו ויגדלו שכניהם יותר מדאי כי לא ידעו מה יהיה באחרית הזמן, ואם עתה שלמים הם אתם, אולי עת ופגע יקרה שיגברו עליהם ויירשו גם את ארצם על כן לא נזכר רק סביבותינו ועל כן בא משל השור הלוחך את כל סביבותיו בלשונו ורק המקום אשר הוא עומד עליו לא יגע בו.
קריאה במקור
אם למקרא · במדבר · פרק 22 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5