אם למקרא · במדבר · פרק 22 · פסוק 2

וירא בלק וגו' ויגר מאב וגו'. פעם זכר המלך ופעם העם והכל אחד, ואין צורך לפי' האברבנל-גם לפי שהוא השולח מלאכים אל בלעם, החל ממנו להיות הוא נושא המאמר, ואם תאמר למה בחר בלק בקסמים ולא בחרב ומלחמה — התשובה כי נראה מכל המשך הכתובים כי בלק מאמין היה מאד בכח הקסם, גם היה מתחכם לעזור לרעה בחלוף המקומות כמו שאמר לכה נא אתי אל מקום אחר אולי וגו' ולא יזיד לתת עצות לבלעם הקוסם הגדול רק הבקי גם הוא בקסם כמוהו או פחות ממנו — ואולי מכיר היה בבלעם ומארצו היה כמ"ש וישלח מלאכים אל בלעם וגו' ארץ בני עמו, ובכל זאת גם בקשתו ובחרבו יבטח שיושיעוהו שכן הוא אומר אולי אוכל נכה בו ואגרשנו אלא שהיה רוצה להסתייע בקסמים, וכבלק כן היה עמלק ושאר גויי קדם הצרים את ישראל, וצדקו מאד דברי חז"ל שכן פירשו, ולעינינו עד ממהר מה שקרה בדורות התיכונים moyen age במלחמות נוצרים וישמעאלים גם כאשר יפקדו שרי צבאות לפגוע זה בזה duel כי גם אלה אל הקסמים יפנו ולטלסמאות כידוע — ואם תאמר אם כן למה שלח אחר בלעם ולא קללם הוא בעצמו, הלא לך לדעת כי כפי אמונת הקדמונים כלם כבר היו אנשים מסוגלים מתכונות טבעם, וכח ראותם להזיק אל כל אשר יביטו, והטבעים יונים ורומיים האריכו לספר מזה, ועוד נוסיף במה שיבוא, על כן בחר בלק בבלעם, ועל כן היה תולה הדבר בראייה ונתאמתו בזה כפי הלוך הכתובים דברי ס' הזהר שבלק קוסם היה הוא ג"כ, ושבלעם היה מזיק בהבטתו.