ואקוץ בם. כאדם שהוא קץ במזונו נהכונת הענין, דלשון אקוץ אפשר לפרש בשני אופנים, שקץ נפשו וחייו מפני הדבר, כמו ויקוצו מפני בני ישראל, קצתי בחיי, וגם אפשר לפרש שממאס ומגנה אותו הדבר המגונה, ולכן מפרש שהפי' ואקוץ כאן כפי' השני, מדכתיב בם ולא מפניהם וגם הפירוש הראשון לא שייך בהקב"ה.
. (תו"כ)