והשקה. ת"ר, והשקה מה ת"ל, והלא כבר נאמר והשקה, אלא שאם נמחקה מגילה ואמרה אינו שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה קמגר"ל אם הודית שנטמאה. והלשון מערערין נראה שהוא מלשון ערעור וטענה, כלומר שבאין עליה בטרוניא למה לא הודית קודם שנמחקה המגילה, ומכיון שלא הקפידה על מחיקת שם הקודש תקנס לשתות אף שהודית. וגם יש לפרש לשון מערערין מלשון הגמ' בברכות ל"ו א' החושש בגרונו לא יערענו בשמן תחלה בשבת, והוא מלשון ערוי ושפיכה, אך לפי"ז היה צ"ל מערעין ולא מערערין, ועיין מה שכתבתי בדרשה הקודמת.
. (שם שם)
בקרב עמה. תניא, משרבו המנאפין בטלו המים המרים, דכתיב והיתה האשה לאלה בקרב עמה, בזמן שעמה שלום ולא בזמן שעמה פרוצים קמהר"ל ופסקו גם מהכשרים, כיון שרבו הפרוצים. וטעם הדרשה נראה פשוט, דבזמן שהדור כשר וצדיק אז אשה פרוצה לאלה בקרב עמה, שהכל אלין בה, כמבואר בדרשה הקודמת, אבל כשרובם פרוצים הרי גם היא כאחד מהם, ואי אפשר שיתקיים והיתה לאלה בקרב עמה, ולכן נתבטלו בכלל גם מהכשרים, ובבבלי סוטה מ"ז ב' יליף זה מדרשות אחרות ויובא בסמוך בפסוק ל"א.
. (ירושלמי סוטה פ"ט ה"ט)