קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 27 · פסקה 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואיש כי יקדיש וגו'. במה אנן קיימין, אם בבית דירה – כבר כתיב (פ' ט"ו) ואם המקדיש יגאל את ביתו, אלא במקדיש נכסיו, מכאן שסתם הקדשות לבדק הבית סור"ל במאי איירי האי קרא, אם בבית דירה כמשמעו, הא כבר כתיב בתריה ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו, א"כ דין מקדיש בית דירתו כבר הוא מפורש, והאי קרא ל"ל, אלא ביתו האמור כאן לאו בית ממש הוא אלא ר"ל שארי נכסיו, וכתיב והעריכו הכהן, וערכין לבדק הבית הולכין, מכאן שסתם הקדשות לבדק הבית, כך פירש המפרש. ואמנם אינו מבואר כ"כ מה קשה אם בבית דירה כבר כתיב ואם המקדיש וכו', דמה בכך, הן פסוק זה איירי לענין שהכהן צריך להעריך בין טוב ובין רע, ופסוק הסמוך איירי לענין תוספת חומש, וא"כ הלא שני הפסוקים צריכים.
אבל לולא דבריו י"ל דהכונה על דיוק הלשון בפסוק הסמוך ואם המקדיש יגאל את ביתו, ואי קאי אבית דירה שבפסוק זה לא הול"ל ואם המקדיש יגאל את ביתו, אלא ואם המקדיש יגאלנו, ולכן דריש דכאן איירי בשארי נכסים ונכללים בשם ביתו, ופסוק ט"ו איירי בבית דירה, ואיצטריך לאשמעינן תרווייהו להורות שדין ביתו ויתר נכסיו שניהם שונים מדין שדה אחוזה שמבואר בסמוך, וממילא מבואר גם שסתם הקדשות לבדק הבית, ואפילו דברים הראויין למזבח ימכרו ויפלו דמיהן עם שאר נכסים לבדק הבית, דהכל נכלל בשם נכסים, ומ"מ צריך למכרם לצרכי קרבנות מזבח, ומהאי טעמא ס"ל לר' אליעזר בפ"ד מ"ז דשקלים המקדיש נכסיו והיו בהן בהמות ראויות לגבי מזבח זכרים ונקבות, שהזכרים ימכרו לצרכי עולות ונקבות לצרכי זבחי שלמים. ועיין לפנינו בפ' אמור בפסוק נדבה תעשה אותו, דלכתחלה אסור להקדיש בהמה תמימה לבדק הבית.
.
(ירושלמי שקלים פ"ד ה"ד)
2
כי יקדיש את ביתו. כביתו, מה ביתו שלו אף כל שהוא שלו, מכאן שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו סזנראה דדייק מדלא כתיב ואיש כי יקדיש בית, אלא ביתו בכנוי, וזה בא להורות שאין ההקדש חל אלא על דבר שהגוף שלו, והובא ענין זה במשנה ערכין כ"ח א', לענין שאין אדם יכול להחרים את בנו ובתו ועבדו ושפחתו העברים או שדה מקנתו מפני שאין הגוף שלו. ולענין עבד צ"ל אע"פ דקי"ל בקדושין ט"ז א' דעבד עברי גופו קנוי צ"ל דאע"פ כן אינו קנוי לו בערך כזה שיהא גם בידו להחרימו. ובסוגיא שלפנינו הובא זה לענין גנב שהקדיש גניבתו קודם שנתייאשו הבעלים אינו הקדש לפי שקודם יאוש לא זכה בה, וע"ע בדרשה הסמוכה מה ששייך לענין זה. .
(ב"ק ס"ח ב')
3
כי יקדיש את ביתו. כביתו, מה ביתו ברשותו אף כל שהוא ברשותו, מכאן שאין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו סחכגון אם היה לו פקדון ביד אחר וכפר בו הנפקד אין הבעלים יכולין להקדישו. ומסוגיא דב"ב פ"ח א' משמע דאם לא כפר בו הרי הוא ברשות בעליו בכל מקום שהוא, והיינו משום דהפי' הוא מה ביתו ברשותו דקיימא בחזקתו אף כל דקיימא בחזקתו, וכל זה במטלטלין, אבל קרקע שגזלה אחר וכפר בה, אם יכול להוציאה בדיינים הרי זה יכול להקדישה, ואע"פ שעדיין לא הוציאה שהקרקע עצמה הרי היא ברשות בעליה.
והנה ענין זה הובא בכ"מ בש"ס, ובערכין כ"א א' שקיל וטרי הגמ' לענין שוכר ומשכיר אם יכולין להקדיש, והסוגיא צריכה באור, וזה לשונה, המשכיר בית לחבירו, הקדישו הדר בו מעלה שכר להקדש, ופריך הקדישו הדר בו היכי מצי מקדיש לה, איש כי יקדיש את ביתו אמר רחמנא, מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו, ומשני ה"ק, הקדישו משכיר, הדר בו מעלה שכר להקדש, ופריך הקדישו משכיר היכי דייר ביה, במעילה קאי, ומשני דאמר לכשיבא שכרו יקדיש, יעוי"ש.
וכל מעיין יראה כי הסוגיא בכללה תמוהה וכמו שתמהו התוס' וטרחו ליישבה, כי מה זו קושיא הקדישו הדר בו היכי מצי מקדיש לה איש כי יקדיש וכו', ולמה לא יהיה יכול השוכר להקדישה למשך זמן השכירות, דהא קי"ל שכירות לזמניה ממכר הוא. ובאמת בתוספתא שהביאו התוס' כאן איתא מפורש השוכר בית מחבירו עמד השוכר והקדישה הרי זה הקדש באותו הזמן, ועוד העירו התוס' כמה הערות שאינן מתיישבות כפשטן, יעוי"ש.
ולכן לולא מסתפינא להגיה ולתקן לשון ונוסחת הסוגיא כאן כי אז היה הכל בא על מקומו בשלום, וכך היה דרוש להגיה, הקדישו הדר בו מעלה שכר להקדש, ופריך הקדישו הדר בו היכי דייר ביה במעילה קאי, ומשני ה"ק, הקדישו משכיר הדר בו מעלה שכר להקדש, ופריך הקדישו משכיר היכי מצי מקדיש ליה, איש כי יקדיש את ביתו מה ביתו ברשותו וכו', ומשני דאמר לכשיבא שכרו יקדיש וכו', ע"כ. ועפ"י גירסא זו יושמו כל המעקשים למישור כפי שיתבאר להמעיין, והיפוך והג"ה גירסא זו אינו תמוה ונשגב כל כך, יען כי כפי המתבאר מרש"י ותוס' באמת יש בסוגיא זו עוד גירסות ונוסחאות שונות, והיתה זו אחת מהן, ובכלל כנודע שבושים וחלופי מלים ושורות ושנויי נוסחאות בסדר קדשים הוא חזון נפרץ.
.
(ב"ק ס"ט ב')
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad