ואם גאל יגאלנה. לרבות את האשה ואת היורש סדעיין מש"כ לעיל בדרשה ואם המר ימיר וצרף לכאן, ור"ל שאם אשתו או יורש שלו פודין מוסיפין חומש כמו הוא בעצמו.
. (תו"כ)
ויסף חמישתו. זה בבעלים אמור סהר"ל שאם הבעלים בעצמם פודים מוסיפים חומש על המקח [והיינו כל דמי שויה ורביע יותר דהיינו חומש מלבר ככל חומש שבתורה דכתיב ויסף חמשתו עליו, שנותן בעד ד' ה', ועיין מש"כ בזה בס"פ ויקרא], ויליף כן מלשון גאולה ששייך יותר בבעלים שגואל ופודה את שלו, ובאחר שייך קונה מיד ההקדש, וגם מדהדין כן במקדיש ביתו ושדה אחוזתו שרק הבעלים מוסיפים חומש כפי שיתבאר בסמוך בפ' ט"ו ובפ' י"ט, מסתמא גם במקדיש בהמה הדין כן, אע"פ שכתוב סתם. –
וטעם הדבר שרק הבעלים מוסיפים חומש ולא אחר כשפודה, הוא משום דניחא להו להבעלים לשלם יותר מאחר כדי שיהיה חפצו שלו אצלו, דרוצה אדם בקב שלו, כידוע, וגם משום דמצוה היא שיגאל בבעלים. ורמב"ם סוף הלכות תמורה כתב בזה טעם אחר עפ"י הסברא, ועיין משכ"ל בפ' י'.
. (שם)