חק עולם. הכהן שעבד בלא רחיצת ידים ורגלים עבודתו פסולה, מאי טעמא, כתיב הכא חק עולם וכתיב במחוסר בגדים (פ׳ תצוה, כ"ח מ"ג) חקת עולם, מה להלן עבודתו פסולה אף כאן עבודתו פסולה מהוהתם ילפינן מדכתיב והיתה להם כהונה לחקת עולם, בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו כזרים וזר שעבד עבודתו פסולה. . (זבחים י"ט ב׳)
לו ולזרעו. ת"ר, כהן גדול שלא טבל ולא קידש בין בגד לבגד מובחמש עבודות של יוהכ"פ שמבואר בפ' אחרי ובמס' יומא ל"ב א' שהוא משנה מבגדי זהב לבגדי לבן ולהיפך, וצריך לכל חילוף טבילה אחת ושני קידושין. ובין עבודה לעבודה ועבד עבודתו כשרה, אבל שחרית אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט עבודתן פסולה, מאי טעמא, דאמר קרא והיתה להם חק עולם לו ולזרעו, דבר המעכב בזרעו מעכב בו, דבר שאינו מעכב בזרעו אינו מעכב בו מזר"ל דבר המעכב בכהנים הדיוטים דהיינו קידוש שבשעת כניסה שנוהג בכל הכהנים מעכב באהרן דהא כתיב בהו חקה, אבל קידוש שבין בגד לבגד דלא שייך בכהנים הדיוטים דאין נוהג בהו חילוף בגדים וממילא אינו מעכב, לכן אינו מעכב גם בכהנים גדולים, ולשון דבר המעכב ושאינו מעכב לענ"ד אינו מכוון ממש, דכיון שאינו נוהג בהם לא שייך עכובא, ויותר היה נכון לגרוס דבר הנוהג בזרעו מעכב בו ודבר שאינו נוהג בזרעו אינו מעכב בו, ודו"ק. . (שם שם)