קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · שמות · פרק 30 · פסקה 23

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מר דרור. שאלו פפונאי לרב מתנה, רמז למרדכי מן התורה מניין, אמר להו, מר דרור וכתרגמינן מירא דכיא מחפירש"י מניין לגאולת מרדכי, דמתרגמינן מירא דכיא, וקרי ליה ראש לבשמים לצדיקים לאנשי כנה"ג, עכ"ל, והדברים צריכים באור, ונראה באור הענין ע"פ האגדה דמגילה י' ב' דדריש שם על הפסוק דישעיה נ"ה תחת הנעצוץ יעלה ברוש, תחת הנעצוץ זה המן וכו', יעלה ברוש זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים שנאמר בשמים ראש ומתרגמינן מירא דכיא, ע"כ, ור"ל שהצדיקים מכונים בשם בשמים ע"ש הכתוב בשה"ש נרדי נתן ריחו, ומרדכי הוא ראש לצדיקי הדור ההוא, ואולי דריש מרי מלשון מר, שהיה ראש גם לסנהדרין כמבואר במגילה.
ולולא פירש"י היה נראה לפרש דכונת הגמרא מוסבת לענין אחר, והוא לפי המבואר בגמרא מגילה שם דעיקר שמו של מרדכי היה פתחיה, א"כ קשה למה שינה את שמו העברי בשם שאין לו מקור בעברית, והוא יותר נוטה לשמות האומות, כמו מרודך, ומפרש דגם שם מרדכי יש לו רמז בתורה, דהוא מלשון מר דרור בעברית. ועיקר הדבר ששינה שמו יש לזה טעמים וענינים שונים שאין כאן המקום לבאר, וע"ע לפנינו בפ' נצבים בפסוק ואנכי הסתר אסתיר.
.
(חולין קל"ט ב׳)
2
מר דרור חמש מאות וגו׳. ת"ר, שמן המשחה מר דרור חמש מאות, קדה חמש מאות, קנמן בשם חמש מאות מטדהכי אמר קרא מחציתו חמשים ומאתים וכולו חמש מאות, ומה דנקט השיעור במחציתו בא ללמד שלא יהיו שוקלין אותו ביחד אלא לחצאין כדי שיהיו שם שתי הכרעות, משום דבכל משקל אי אפשר שיהיה המשקל שוה בצמצום ממש וכששוקלין אותו לחצאין יש הכרע בשניהם, אבל אין הפירוש דמחציתו מוסב על שיעור קנמן בשם לגבי שיעור מר דרור, והיינו דקנמן בשם יהיה מחצה משיעור מר דרור שהוא חמש מאות, דא"כ מחציתו מיותר, דהול"ל וקנמן בשם חמשים ומאתים. , וקנה בשם חמשים ומאתים נמצאו כולם אלף ושבעה מאות וחמשים נופריך בגמרא וכי תנא מנינא קמ"ל, ומפרש תנא הא קשיא ליה, אימא קנה בשם כקנמן בשם מה קנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים אף קנה בשם מחציתו חמשים ומאתים דהוי להו שני אלפים, ר"ל דהו"א דמחציתו קאי על שניהם על קנמן בשם ועל קנה בשם קמ"ל. ומפרש עוד ואימא ה"נ, א"כ נכתוב קרא קנמן בשם וקנה בשם מחצה ומחצה חמשים ומאתים. ועיין בירושלמי שקלים פ"ו ה"א דלא ס"ל כגמרא דידן בדרשה זו אלא דקנמן בשם וקנה בשם שניהם היו כל אחד שיעורם חמשים ומאתים ובס"ה היו הסממנים אלף ות"ק, אבל קיי"ל כבבלי. .
(כריתות ה׳ א׳)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad