1והנפש אשר תעשה וגו׳. ת"ר, והנפש אשר תעשה ביד רמה, זה מנשה בן חזקיה, שהיה יושב ודורוש בהגדות של דופי, ועליו נאמר בקבלה (ישעיהו ה׳:י״ח) הוי מושכי העון בחבלי השוא פבר"ל בחנם בלא כל הנאה היה חוטא. ובגמרא מפרש שהיה אומר וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא ואחות לוטן תמנע, ותמנע היתה פלגש לאליפז, וכן וילך ראובן בימי קציר חטים, והנה בכל אלה לא דרש מאומה רק היה מנאץ ומלגלג. ואינו מבואר למה סמכה הגמרא ענין זה על הלשון והנפש אשר תעשה ביד רמה, מאי שייך זה ליד רמה, ונראה דסמיך אסיפא דקרא, את ה' הוא מגדף, וכ"מ בילקוט, את ה' הוא מגדף זה מנשה בן חזקיה וכו', ומ"ש שהיה דורש, אע"פ שלא דרש מאומה כמש"כ, אך אולי היה דורש איזו דברים לפי רוחו, ולא מצאה הגמרא לנכון להביאם.
.
(סנהדרין צ"ט ב׳)
2את ה׳ הוא מגדף. ת"ר, את ה׳ הוא מגדף, איסי בן יהודה אומר, כאדם האומר לחבירו גרפת הקערה וחסרת, וקסבר מגדף – מברך את השם הוא פגפירש"י כאדם האומר הנחת את הקערה מן התבשיל וחסרת גם את העץ, דקסבר מגדף מברך את השם הוא, ומילתא רבה עביד דפשט ידו בעיקר, עכ"ל. ודריש גדפת – גרפת בחלוף אות ר' בד' שמתחלפין כמש"כ לעיל בפ' נשא בפסוק המים המאררים, ודעת ר' אלעזר בן עזריה [בדרשה הבאה] דמגדף היינו עובד עבודת כוכבים, ומפרש כאדם האומר לחבירו גרפת הקערה ולא חסרת, ופירש"י עובד עבודת כוכבים כגון משורר ומזמר לעבודת כוכבים דלאו מילתא רבה היא, כולי האי, עכ"ל. והנה מש"כ וחסרת גם את העץ אינו מבואר כלל בלשון וחסרת, גם מ"ש לדעת ראב"ע כגון משורר ומזמר לעבודת כוכבים דלאו מילתא רבה היא, תמוה בעיני, דמהיכי תיתא לומר בדעת ראב"ע דאיירי בעבודה קלה כמו בשורר ומזמר ולא בעבודה גמורה שיש בה כפירה וחיוב סקילה, והלא ראב"ע סתמא אמר דמגדף היינו עובד עבודת כוכבים וכמש"כ בדרשה הסמוכה.
ונראה באור הענין ע"פ הגירסא שבירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ט, גרפת את כל הקערה ולא שיירתה בה כלום, ונראה דבסוגיא שלפנינו הוי הכונה בלשון חכמים וחסרת, כמו בלשון הירושלמי ולא שיירתה, ר"ל חסרתה כולה, ובדברי ר"א ולא חסרת כלומר לא חסרת כולה אלא שיירתה מקצת, וכך הוא הפירוש לדעת חכמים דס"ל מגדף היינו מברך את השם הוא נוגע וכופר בעיקר ולא השאיר לו מאומה באמונת ה', והמשל בזה הוא שמגרר את הקערה עד שלא השאיר מאומה, וראב"ע ס"ל דמגדף היינו עובד עבודת כוכבים, וכופר כזה אינו כופר בעיקר, כי סובר הוא שחלק הקב"ה מכחו ומכבודו למנהיגים זולתו ומשייר צד אמונה בהקב"ה לפי דעתו וטעותו והוי בזה המשל שמגרף הקערה ומשייר בה איזה חלק, ודו"ק.
והנה פשוט הדבר דבין מגדף ובין עובד עבודת כוכבים שניהם נקראים כופרים בעיקר, אף כי מדריגת האחד קלה במקצת מכפירת חבירו, כמש"כ, ודין שניהם שוה, ולכן כלל הרמב"ם בפ"ב ה"ו מעבודת כוכבים דין מגדף בהלכות עבודת כוכבים, ולכן קיי"ל דשניהם נתלין כמש"כ הרמב"ם בפט"ו ה"ו מסנהדרין, יעויין שם ושם.
ובזה יתבאר מ"ש במשנה סנהדרין מ"ה ב' כל הנסקלין נתלין, דברי ר"א, וחכמים אומרים אינו נתלה אלא המגדף והעובד עבודת כוכבים, וכתב הרע"ב וז"ל, והעובד עבודת כוכבים נמי מגדף הוא, שנאמר והנפש אשר תעשה ביד רמה את ה' הוא מגדף, ואותה פרשה בעבודת כוכבים מדברת, עכ"ל. וכתב על זה התוי"ט וז"ל, ומש"כ הרע"ב הטעם דעובד עבודת כוכבים נקרא נמי מגדף וכ"כ הרמב"ם, דקדקתי בירושלמי וספרי ולא מצאתי שדרשו כן, עכ"ל, וע"פ מש"כ הכונה מבוארת ע"פ הסוגיא שלפנינו דאת ה' הוא מגדף דרשוהו על עובד עבודת כוכבים, ודו"ק.
.
(כריתות ז' ב׳)
3את ה׳ הוא מגדף. תניא, ר׳ אלעזר בן עזריה אומר, בעובד עבודת כוכבים הכתוב מדבר, וחכמים אומרים לא בא הכתוב אלא ליתן כרת למברך את השם פדנתבאר הכל בדרשה הקודמת.
.
(שם שם)