1תורה אחת וגו׳. הוקשה כל התורה לעבודת כוכבים, מה עבודת כוכבים עד דעביד מעשה בגופיה, אף כל התורה עד דעביד מעשה בגופיה עזר"ל מה עבודת כוכבים אין חייבין עלי' עד שיעשה מעשה בגופו כדכתיב לעושה בשגגה, אף כל התורה כן. ודרשה זו הובאה בגמרא כאן לענין מ"ש רמי בר חמא דהמחמר אחר בהמתו בשבת בשוגג חייב חטאת במזיד חייב סקילה, ופריך רבא על זה מדהוקשו כל עבירות שבתורה לענין קרבן לעבודת כוכבים, מה עבודת כוכבים אין חייבין עלי' עד שיעשה מעשה בגופו אף כל עבירות אין חייבין בשוגג קרבן עד שיעשה מעשה, ובמחמר ליכא מעשה, וכל זה נסמך על המבואר לעיל פסוק כ"ב דהפסוקים אלו איירי בעון עבודת כוכבים.
וכן הוקשה כל התורה לעבודת כוכבים לענין מזיד, דכמו שאין חייבין בעבודת כוכבים סקילה עד שיעשה מעשה בגופו כך בכל המצות, וכגון אם האכיל לאחרים חלב ודם אינו חייב כרת, כיון דאין באיסור זה מעשה בגופו, ועל יסוד זה דרשו בתו"כ פ' צו ונכרתה הנפש האוכלת – האוכלת ולא המאכלת, עיי"ש לפנינו.
.
(שבת קנ"ג ב׳)
2תורה אחת וגו'. הוקשה כל התורה לעבודת כוכבים, מה עבודת כוכבים שב ואל תעשה אף כל התורה שב ואל תעשה, לאפוקי פסח ומילה דקום עשה נינהו אין מביאין קרבן על שגגתן עחבסוגיא כאן חקר טעם הדבר שאין מביאין קרבן על שגגת פסח ומילה, היינו אם שגג ולא עשה פסח או לא מל עצמו כשאר חייבי קרבן שגגה, ומפרש טעם הדבר משום דהוקשו כל עבירות שבתורה בשגגתן לענין קרבן לעבירה דעבודת כוכבים [ונסמך על המבואר בפסוק כ"ב דפרשה זו איירי בעון עבודת כוכבים], מה עבודת כוכבים כרת שלו על דבר שצותה התורה להיות שב ואל תעשה, כלומר שלא לעבוד עבודת כוכבים, והוא עמד ועשה איסור זה היינו שהשתחוה לה, אף כל עבירות שבתורה חייבין קרבן על שגגתו רק בכאלה שעונש כרת שלהן בא על דבר שמצותו להיות בשב ואל תעשה והוא עמד ועשה, אבל פסח ומילה שעיקר מצותן בקום ועשה והוא נמנע ולא עשה, וכרת בא על שהיה שב ואל תעשה [במזיד] אין חייבין קרבן על שגגתן.
.
(מכות י"ג ב׳)
3תורה אחת וגו׳. הוקשה כל התורה לעבודת כוכבים, מה עבודת כוכבים דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, אף כל התורה דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, מכאן שאין ב"ד חייבים בפר העלם דבר עד שיורו בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת עטר"ל אין חייבין להביא פר על העלם דבר הוראת שגגת הב"ד אלא עד שיורו בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת קבוע, שכל הכריתות שבתורה ל"ו הן, כמבואר ריש כריתות, ועל כולן חייבין על שגגתן חטאת חוץ מחמשה, פסח ומילה, מפני שהן עשה, ובחטאת כתיב (פ' ויקרא) אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשנה, וכן מגדף מפני שאין בו מעשה, ובחטאת כתיב כאן בפרשה לעושה בשגגה, וטומאת מקדש וקדשיו [היינו טמא הבא למקדש וטמא האוכל קודש] אין חייבין על שגגתן אלא קרבן עולה ויורד, כמבואר בפ' ויקרא, והנך חמשה חטאי כריתות אין ב"ד מביאין פר העלם דבר על שגגת הוראתן.
וטעם הראיה מההיקש לעבודת כוכבים הוא כמו דמצינו חיוב קרבן העלם דבר בב"ד כאן בשגגת הוראה בענין עבודת כוכבים, וכמש"כ לעיל בפסוק דפרשה זו בשגגת הוראה כתיב, וכתיב תורה אחת וגו', ולכן כמו בעבודת כוכבים חייבים רק על דבר שזדונו כרת כדכתיב הכרת תכרת וגו', לאפוקי חבוק ונשוק לעבודת כוכבים שאין חייבים עליהם חטאת, כך בכל המצות.
.
(הוריות ח׳ א׳)
4תורה אחת וגו'. מה ת"ל, לפי שמצינו שחלק הכתוב בין רבים ליחידים, רבים בסייף וממונם אבד, יחידים בסקילה וממונם פלט, יכול נחלק בקרבנותיהם, ת"ל תורה אחת פכונתו על דין עיר הנדחת דקיי"ל שאם נמצאו שהעובדים הם מיעוטן של העיר סוקלין אותן וממונן פלט, ואם נמצאו העובדים רוב העיר מכין אותן לפי חרב ושורפין כל שללה. –
והנה לכאורה אינו מבואר דהא באמת חלוק קרבן עבודת כוכבים בין צבור ליחידים, שהצבור מביאים פר לעולה ושעיר לחטאת ויחידים מביאים שעירה, כמבואר בפרשה כאן ובפ' ויקרא, וצ"ל דמ"ש יכול נחלק בקרבנותיהם לא קאי על יחיד יחידי, אלא על יחידים שהם רבים, ור"ל כמו שחלק הכתוב בעיר הנדחת בין רבים שהם רוב העיר ובין רבים שהם מיעוט העיר, כמש"כ, ה"נ לענין קרבן נחלק בין רבים ומיעוטים בערך כזה, והיינו רבים מרוב העיר יביאו קרבן צבור ורבים שהם מיעוט העיר יביאו כולם כל אחד קרבן יחיד, ודו"ק.
.
(שם שם)
5תורה אחת וגו'. המגדף אין חייב על שגגתו חטאת ועל לא הודע שלו אשם תלוי, מ"ט, דאמר קרא תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה, יצא מגדף שאינו עושה מעשה פאואע"פ דזה כתיב רק בענין חטאת, בכ"ז דיינינן גם לענין אשם תלוי, דמדפטור על הודע שלו מחטאת פטור נמי על לא הודע שלו מאשם תלוי.
.
(כריתות ב׳ א׳)