את שבעת הימים. את לרבות איסור חמץ בארבעה עשר משש שעות ולמעלה כגאת רבויא הוא בכ"מ. ועיין ברש"י ב"ק כ"ט ב' דגם משעה ששית עובר בבל יראה כמו בתוך הפסח, ורבים מראשונים ואחרונים חלקו עליו בזה וס"ל דאין עובר אז על ב"י וב"י, ע' באו"ח סי' תמ"ג, והנה מדרשה זו ראיה מפורשת לדעת רש"י, שהרי כיון דעיקר הרבוי לאיסור חמץ משש שעות ילפינן מכאן מפסוק זה, ובפסוק זה כתיב מפורש ולא יראה לך חמץ. . (מכילתא)
ולא יראה לך. שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה כדאם הקדיש לבדק הבית, וכנראה מפרש לך כמו שלך, וכמו שתרגם אונקלוס עה"פ ארץ מצרים לכם הוא דילכון היא (פ' ויגש), וכן בכ"מ. . (פסחים ה׳ ב׳)
ולא יראה לך חמץ. [ושיעורו בכמה], בית הלל אומרים, אחד חמץ ואחד שאור שיעורן בכזית כההרבותא בזה דאע"פ שחמוצו של שאור קשה מחמץ מוכן, בכ"ז גם שיעור חמץ בכזית ולא בככותבת הגדול מכזית, ובאמת כן הוא דעת בית שמאי דשאור בכזית וחמץ בככותבת. ואמנם לא פליגי רק לענין בעור אבל לענין אכילה לכו"ע זה וזה בכזית. וכבר כתבנו מענין זה בארוכה לעיל בפרשה הקודמת בפסוק אך ביום הראשון תשביתו שאור (פ' ט"ו) עיי"ש וצרף לכאן. . (ביצה ז׳ ב׳)
ולא יראה לך שאור. חמץ של עובד כוכבים שעבר עליו הפסח מותר בהנאה, ושל ישראל אסור בהנאה שנאמר ולא יראה לך שאור כוטעם הדבר דשל ישראל אסור בהנאה הוא מדרבנן משום קנסא דעבר על בל יראה אבל של עובד אלילים מותר אפי' מדרבנן משום דלא שייך ביה קנסא, ובדין הוא דבעי למתני דשרי אפילו באכילה אלא משום דבישראל נקט לרבותא אפילו איסור הנאה נקט נמי בשל עובד אלילים היתר הנאה. ויש בגמרא אוקימתא אחריתא על משנה זו ובארנו זו שהיא ע"פ ההלכה לדעת הפוסקים. . (פסחים כ"ח א׳)
בכל גבולך. נאמר כאן בגבולין שאור ונאמר בבתים (י"ב י"ט) שאור לא ימצא בבתיכם, מה שאור האמור בבתים עובר משום בל יראה ובל ימצא ובל יטמין ובל יקבל פקדונות מן העובדי כוכבים אף שאור האמור בגבולין עובר משום בל יראה ובל ימצא ובל יטמין ובל יקבל פקדונות מן העובדי כוכבים כזר"ל דעיקר הדבר תלוי באחריות שמקבל הישראל על החמץ של עובד אלילים, דבאופן זה נקרא לך, וע"ע בפרשה הקודמת בפסוק שאור לא ימצא בבתיכם דרשה השייכא לכאן. . (שם ה׳ ב׳)
בכל גבולך. יכול גבולך כמשמעו, ת"ל (י"ב י"ט) בבתיכם, מה בתיכם ברשותכם אף גבולך ברשותך כחומפרש יצא חמצו של ישראל שהיא ברשות עובד כוכבים כגון במשכון וכן יצא חמץ עובד כוכבים שאצל ישראל וכן חמץ שנפלה עליו מפולת שאע"פ שברשותו הוא אבל אינו יכול לבערו, וכבר זכרנו מענין זה בפרשה הקודמת, וע' ברא"ש לפסחים פ"א סי' ד' הביא מכילתא זו, ויעו"ש. . (מכילתא)