ועבדת וגו'. ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה, שיהיו כל – עבודות חודש זה – כזה כר"ל שיהיה פסח דורות נוהג בכל הפרטים כמו פסח מצרים, וכדמפרש. ופסח זה קאי על פסחי דורות דכתיב ברישיה והיה כי יביאך ה' אל ארץ וגו', וכתיב ועבדת את העבודה הזאת, כלומר כעבודה שבפסח מצרים. ואמנם יש איזו פרטים שנהגו רק בפסח מצרים וכמש"כ באות הסמוך. [מכאן שגם פסח דורות [אינו בא אלא מן הכבשים ומן העזים] וטעון בקור ד' ימים קודם שחיטה, ואינו נאכל נא ומבושל, ואינו נאכל אלא בלילה, וערל ובן נכר ותושב ושכיר אין אוכלים בו ועצם לא ישברו בו] כאצריך לאשמעינן פרטים אלו משום דבכולם כתיב לשון מעוט המורה לכאורה על מעוט הנהגה זו לדורות לכן צריך לרבויי, כמו בבקור ד' ימים קודם שחיטה כתיב (י"ב ג') בעשור לחודש הזה והזה מעוטא הוא, ובנא ומבושל כתיב (י"ב ט') אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל, וממנו מעוטא הוא, מפסח מצרים, ובאכילת לילה כתיב (י"ב ח') ואכלו את הבשר בלילה הזה, ובערל ובן נכר ותושב ושכיר כתיב (י"ב מ"ג מ"ה מ"ח) לא יאכל בו, ובו מעוטא הוא בו בפסח מצרים, ובשבירת עצם כתיב (י"ב מ"ו) ועצם לא תשברו בו, ומה שהוספנו במוסגר אינו בא אלא מן הכבשים ומן העזים, הוא ע"פ דרשת המכילתא לעיל בפסוק ה' יעו"ש. ואמנם יש דברים שלא התנהגו רק בפסח מצרים, והם שמקחו מן בעשור לחודש [ואע"פ דכפי שכתבנו גם פסח דורות טעון בקור ד' ימים אך א"צ ללוקחו ד' ימים קודם שחיטה, וגם בבקרו מוכר סגי, וכתבנו בזה במקומו], וטעון הזאה באגודת אזוב על המשקוף ועל שתי המזוזות ונאכל בחפזון ובלילה אחד וחמוצו אינו נוהג רק יום אחד [כדלעיל בפסוק ג']. .
(פסחים צ"ו א׳)
(פסחים צ"ו א׳)