ושמחת. מעצרת ועד החג מביא וקורא, מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא, דכתיב ושמחת בכל הטוב [אין קריאה אלא בזמן שמחה] מנתבאר לעיל בפסוק ב' בדרשה אשר תביא מארצך, יעו"ש וצרף לכאן.
. (פסחים ל"ו ב')
ושמחת בכל הטוב. אמר רב מתנא, מניין לבכורים שטעונים שירה, אתיא טוב טוב, [כתיב הבא ושמחת בכל הטוב וכתיב התם (כ"ח י"ז) בשמחה ובטוב לבב, מה התם שירה אף הכא שירה] מאוהתם הוי הפירוש שירה דדרשינן איזו היא עבודה שהיא בשמחה וטוב לב הוי אומר זו שירה, וענין השירה בבכורים, דכשבאו בעלי הבכורים לעזרה קדמום הלוים בשיר ארוממך ה' כי דליתני וגו'.
. (ערכין י"א א')
ולביתך. מלמד שאדם מביא בכורים מנכסי אשתו וקורא מבשגדלו בקרקע מלוג שהכניסה לו אשתו שיאכל הפירות. והרבותא בזה דאעפ"י שאין לבעל קנין בגוף הקרקע וקיי"ל קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי, אך מרבוי ולביתך ילפינן דריבה הכתוב נכסי אשתו עפ"י הדרשה הידוע ביתו זו אשתו [עיין שבת קי"ח ב'], ואעפ"י דכל עיקר אכילת פירות מנכסי אשתו הוא תקנתא דרבנן ולא מדאורייתא, כמבואר בכתובות מ"ז ב', בכ"ז מכיון שמדרך הנשים שנותנות לבעליהן הפירות מנכסיהון אפשר שתרמז התורה על דין כזה, וכמו דמצינו כהאי גונא שקבעה התורה דינים עפ"י מנהגי העולם, וכמש"כ המפרשים בפסוק כמהר הבתולות בפ' משפטים ובכ"מ.
. (גיטין מ"ז ב')