1הנה הבאתי. מלמד שפעם אחת הוא מביא ואינו מביא שתי פעמים לגר"ל שתי פעמים בשנה אחת, וכך גורס הגר"א, וכבר זכרנו ענין דרשה זו ובאורה מלשון הנה הבאתי לעיל בפסוק ג' בדרשה הגדתי היום, עיי"ש וצרף לכאן.
.
(שם שם ה"ז)
2ראשית פרי. כיצד מפרישין את הבכורים, יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה, אשכול שביכר, קושרן בגמי לדלסימן שיכירנו בעת בישולו.
ואומר הרי אלו בכורים, דאמר קרא ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה, בשעת הבאה פרי, הא בשעת הפרשה אפילו בוסר אפילו פגין להוהוא הדין אפילו סמדר שהוא פחות מבוסר אלא נקע בוסר שעדיין לא בא לכלל עונת מעשר. ופשוט הדבר דאעפ"י שהפרישן לבכורים בכ"ז הרי הן כחולין לכל דבר וזר שאכלן פטור, דעיקר איסור בכורים לזר חלה אחר שהכניסום לחומת ירושלים כמבואר במכות י"ט א'. והנה דרשה זו הביא גם הרמב"ם, ותמיהני על רש"י שהביא בפסוק ב' לענין זה דרשה אחרת שלא מצינו מקורה והניח דרשת הירושלמי.
.
(שם פ"ג ה"א)
3אשר נתתה לי. הקונה שני אילנות בתוך של חבירו, מביא ואינו קורא, מאי טעמא, ראשית פרי האדמה אשר נתת לי כתיב לוהבאור הוא דבעינן שיהיה הקרקע שלו, כמשמעות הלשון האדמה אשר נתת לי, ובקונה שתי אילנות מספקא לן אם קנה הקרקע שתחת האילנות או לא, ולכן מביא ואינו קורא, דשמא לא קנה קרקע ואינו יכול לומר האדמה אשר נתת לי.
.
(ב"ב פ"א א')
4אשר נתת לי. מכאן אמרו, האפטרופוס והעבד והשליח והאשה והטומטום והאנדרוגינוס, מביאין ואין קורין, שאין יכולים לומר אשר נתתי לי לזדכל אלה לא נטלו חלק בארץ כמבואר לפנינו בפ' פינחס בפסוק איש לפי פקודיו.
[ספרי].
5והנחתו. תניא, רבי יהודה אומר, והנחתו זו תנופה, או אינו אלא הנחה, כשהוא אומר (פ' ג') והניחו, הרי הנחה אמורה לחוכבר באה דרשה לענין תנופה לעיל בפסוק ד' בדרשה הטנא מידך, יעו"ש. ובחידושי ריטב"א למכות י"ח ב' כתב וז"ל, וא"ת והא האי והנחתו לבתר קריאה כתיב ותנופה הוי קודם קריאה כמו ששנויה במקומו, י"ל דאין מוקדם ומאוחר בתורה וכבר הנחתו לפני ה' קאמר קרא, עכ"ל. אבל כפי הנראה מספרי בדרשה הבאה ס"ל דבאמת שתי הנחות היו קודם קריאה ואחר קריאה, וס"ל דלשונות אלה בדיוק נאמרו, ועיין בזה.
.
(מנחות ס"א ב')
6והנחתו. מלמד שטעונים הנחה ב' פעמים, אחת בשעת קריאה ואחת בעת השתחואה לטר"ל מדכתיב כאן והנחתו ולעיל בפסוק ד' קודם קריאה והניחו. והתוס' בסוכה גרסי שטעונים הנפה שתי פעמים, ועיי"ש ומש"כ בדרשה הקודמת.
[ספרי].