1שנת המעשר. שנה שאין בה אלא מעשר אחד, הא כיצד, מעשר ראשון ומעשר עני, ומעשר שני יבטל מגבאור הדבר כי סדר המעשרות כך הוא, אחר שמפרישין תרומה גדולה נותנין מעשר ראשון לליי ואח"כ מפרישין מן השאר מעשר שני, והוא לבעלים לאכלו בירושלים, ועל הסדר הזה מפרישין בשנה ראשונה מן השמיטה ובשניה וברביעית ובחמשית, אבל בשלישית ובששית אחר שמפרישין מעשר ראשון מפרישין מן השאר מעשר אחד ונותנין לעניים והוא הנקרא מעשר עני ואין בשתי שנים אלו מעשר שני. וטעם הדבר משום דגזה"כ הוא שאין מעש"ש ומעשר עני נוהגין כאחד בשנה אחת, אלא בשנה שמעש"ש נוהג אין מעשר עני נוהג ובשנה שמעשר עני נוהג אין מעשר שני נוהג וכך ילפינן בפ' ראה בפסוק עשר תעשר, מעשר אחד אתה מעשר בשנה אחת ואי אתה מעשר שתי מעשרות בשנה אחת, וכאן ילפינן מפסיק שלפנינו שנת המעשר, ודרשינן שנה שאין בה אלא מעשר אחד [מן השנים שבשנים הקודמות] וכו', אבל מעשר ראשון שהוא ללוי לא בטל לעולם כמו תרומה לכהן כפי שנתבאר לפנינו בפ' קרח ובפ' ראה (י"ד כ"ט) בדרשה ובא הלוי, יעו"ש. ועפ"י כל זה מתבארת הדרשה שלפנינו.
.
(ר"ה י"ב ב')
2ונתתה. א"ר אבהו, התורם משלו על של חבירו, טובת הנאה שלו, דאמר קרא את כל מעשר תבואתך ונתתה מדר"ל טובת הנאה של תורם, שבידו ליתנו לאיזה כהן שירצה הוא ולא לזה שירצה זה שנתרם עבורו, ונקרא זה טובת הנאה משום דיכול לקבל דבר מועט מישראל על מנת שיתן תרומותיו לבן בתו כהן, דכך משמע ונתת, מי שניטל המעשר מתבואה שבידו הזכות בידו לתנו למי שירצה ולא ביד זה שנתרם עבורו. ועיין בנדרים ל"ו ב' בא פסוק אחר בענין זה, ואינו מבואר, ולפלא שבגה"ש שם לא העיר כלל שבמס' תמורה הובא הפסוק שלפנינו כדרכו בכ"מ.
.
(תמורה י' א')
3ונתתה ללוי וגו'. האומר קונם שאיני נהנה לבריות יכול ליהנות מלקט שכחה ופאה אבל לא ממעשר עני המתחלק בתוך הבית דכתיב ביה נתינה ונתת ללוי לגר וגו' מהר"ל דכיון שבעה"ב מחלקו ונותנו הוי טובת הנאה שלו שנותן לעני שירצה וא"כ הוי הנאה זו מבריות, וע"ע מש"כ בזה בפ' ראה בפסוק והנחת בשעריך (י"ד כ"ח).
.
(נדרים פ"ד ב')
4ואכלו בשעריך. א"ר יוחנן, אף החצר קובע למעשר, שנאמר ואכלו בשעריך, והני מילי בחצר המשתמרת, דכתיב (פ' י"ג) בערתי הקודש מן הבית, מה בית המשתמר אף חצר המשתמרת מווערך השימור הוא כל שהכלים נשמרין בתוכה או שאין אדם בוש מלאכול בתוכה או שאם יכנס אדם לתוכה אומרים לו מה אתה מבקש. וע"ע במשנה ה' פ"ג דמעשרות ומש"כ השייך לכלל דין זה בפסוק הסמוך בדרשה בערתי הקודש מן הבית.
.
(ב"מ פ"ח א')
5בשעריך. [אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית מזכדכתיב בפסוק הסמוך בערתי הקודש מן הבית, ועיין מש"כ שם.
, והני מילי דמעיילי ליה דרך שער דכתיב בשעריך], לאפוקי דמעייל ליה דרך גגות וקרפיפות מחצ"ל דהלמוד מלשון בשעריך לענין זה הוא שמפרש ואכלו בשעה שהם בשער הבית דהיינו דרך הפתח וממילא נתמעטו דרך גגות וקרפיפות, אבל אין ללמד מן בשעריך דגם כשהם בשעריך נתחייבו במעשר מה"ת גם קודם שבאו לבית, דזה נתמעט מלשון בערתי הקודש מן הבית כפי שיבא בפסוק הסמוך.
.
(שם שם)
6בשעריך. מלמד שאין מוציאין אותו מן הארץ לחוץ לארץ מטעיין מש"כ בענין דרשה כזו לעיל בפ' ראה בפסוק והגר אשר בשעריך (י"ד כ"ט) וצרף לכאן.
[ספרי].
7ושבעו. תן להם כדי שבעם, מכאן אמרו (פאה פ"ח מ"ה) אין פוחתין לעני בגורן מחצי קב חטים או קב שעורים נכשמחלקין מעשר עני בגורן יתן להם כדי שביעה, אבל בלקט שכחה ופאה צריך להניח לפניהם והם יבזו כמה שיגיע לכל אחד כמבואר במס' פאה פ"ד מ"א ולפנינו בפ' קדושים בפסוק לעני ולגר תעזוב יעו"ש.
.
(שם)