1והקריב מזבח השלמים. מה ת"ל מזבח השלמים – לרבות אעפ"י ששחטו שלא לשמו יחדייק יתור לשון מזבח השלמים דהול"ל והקריב ממנו, כיון דמוסב על קרבן שלמים, כאשר כן כתיב בכ"מ בפ' ויקרא ובפ' צו, ולכן דריש והקריב מזבח בכל אופן שהוא זבח אע"פ ששחטו שלא לשם זבח הנועד לו, כגון ששחט עולה לשם שלמים או להיפך, צריך לנהוג בו מנהג קדשים בכל דבר הנוגע לכל העבודות, ועיין בריש זבחים דיליף זה מפסוק אחר. ובתו"כ איתא כאן עוד דרשה מזבח השלמים אע"פ שלא סמך עליהם, ואנחנו השמטנוה, מפני דבכלל קיי"ל שאין סמיכה מעכבת בכל הקרבנות כמבואר לפנינו בריש פרשה א' בפסוק וסמך וגו' ונרצה, ולקמן פרשה ד' פ' כ'.
.
(תו"כ)
2ואת כל החלב. תניא, ואת כל החלב אשר על הקרב, ר' ישמעאל אומר, להביא חלב שעל הקיבה, ור' עקיבא אומר, להביא חלב שע"ג הדקין יטבאור פלוגתתם דפליגי במובן לשון המכסה, ר' ישמעאל ס"ל דלשון כסוי מורה לא רק כסוי הפרוש כשמלה אלא גם הנאחז ונדבק במקצת במקומות מקומות, ור"ע ס"ל דלשון כסוי מורה רק כסוי הפרוש כשמלה, וטבע החלב שע"ג הקיבה שאינו פרוש כשמלה אלא אחוז ונדבק מקומות מקומות, ולכן ס"ל לר' ישמעאל דגם חלב זה אסור וכש"כ חלב שע"ג הדקין שהוא פרוש כשמלה, ור"ע ס"ל דרק חלב שע"ג הדקין אסור מפני שהוא פרוש כשמלה ולא חלב שע"ג הקיבה, והרבוי כל אינו בא לרבות אותו. ולענין פסק הלכה לא הוכרע בין הפוסקים כמאן קיי"ל, ולכן אנו נוהגין איסור בשניהן, וע' ביו"ד סי' ס"ד.
.
(חולין מ"ט ב')
3אשר על הקרב. תניא, ר' עקיבא אומר, ואת כל החלב אשר על הקרב. מה חלב המכסה תותב קרום ונקלף אף כל תותב קרום ונקלף כר"ע לשיטתיה בדרשה הקודמת כמש"כ שם דס"ל דלשון כסוי מורה רק כסוי הפרוש כשמלה על הבשר, ומכיון דכתיב כאן המכסה לכן החלב שאינו מתוח ופרוש כשמלה רק נאחז במקצת במקומות שונים אינו אסור מה"ת, וזהו שאמר כי אינו אסור רק חלב שהוא תותב קרום ונקלף שעליו שייך לשון מכסה, ושורש תותב הוא תרגום שמלתו לעורו, ודעת ר' ישמעאל דלא בעינן תותב, וקיי"ל כר"ע, ועיין ביו"ד סימן ס"ד.
.
(שם שם)
4אשר על הקרב. אמר רב יהודה אמר שמואל, חלב שע"ג המסס ובית הכוסות אסורין וענוש כרת, וזהו חלב אשר על הקרב כאהמסס הוא האצטומכא, ונקרא המסס ע"ש שמעכל את המאכל, מלה"כ אחינו המסו את לבבינו (פ' דברים) וסמוך ליה בסוף הכרס בשר עשוי ככובע ובתוכו חדרים קטנים ועומדים כמו כוסות, ולכן נקרא אותו המסס בשם בית הכוסות ושניהם דבוקים זה לזה, והמאכל נכנס מבית הכוסות להמסס ומהמסס לקיבה ומקיבה לדקין. ואמר בזה דהחלב אשר על גבן אסור דזהו חלב אשר על הקרב, אמנם אין הכונה על הקרב ממש, שהרי זה שעל הקרב ממש הוא פרוש כשמלה ונקלף [ע"ל אות י"ט] ולא כן הוא חלב שע"ג המסס ובית הכוסות, אלא ר"ל שגם הוא נכלל בחלב שעל הקרב, מפני שאותו חלב שעל הקרב הוא דבוק לחלב שע"ג המסס ובית הכוסות.
.
(שם צ"ג א')