ואת שתי הכליות. ולא בעל כוליא אחת ולא בעל שלש כוליות כבדייק לשון שתי, דדי היה לכתוב כליות סתם, וממילא הוי ידעינן דשתים הן, דסתם רבים שנים, ודריש שבא לרמז שאם נמצאת הבהמה בכוליא אחת או בשלש כוליות הוי מום, משום דבאמת חסרון מבפנים לא הוי מום אלא רק מפני שאין מקריבין לגבוה חסר כלל משום דכתיב תמים יהיה לרצון, ופסול דשלש הוי משום כל יתר כנטול. ולפי המבואר דלא משום מום מפסל, פשוט הדבר דלחולין מותרת בהמה בעלת כוליא אחת או בעלת שלש כוליות, וכן דייקו מכאן הרי"ף ורא"ש פרק א"ט בסוגיא נ"ה א', וכן קיי"ל ביו"ד סי' מ"ד.
[בכרות ל"ט א'].
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 3 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואת שתי הכליות ואת החלב. תניא, נאמר חלב ושתי הכליות באשם (ד' ט') ונאמר חלב ושתי הכליות בשלמים, מה באשם אין נוהגין בשליל אף בשלמים אין נוהגין בשליל כגדבאשם לא שייך שליל מפני שהוא בא מן הזכרים. ואמנם לא רק בשלמים אין חלב נוהג בשליל אלא בכל הקרבנות ג"כ, ואפילו בחולין כן, משום דזה הוי בכלל כל אשר בבהמה תאכלו, כפי שיתבאר אי"ה בפ' שמיני, ותוכן דרשה זו הובא בשנוי ובקיצור לשון בגמרא חולין ע"ה א', וע"ע תוס' חולין צ"ב ריש ע"ב.
.
(תו"כ)
(תו"כ)
אשר על הכסלים. אמר רב יהודה אמר שמואל, האי תרבא דקליבוסתא אסור וענוש כרת, וזהו חלב אשר על הכסלים כדפירש"י תרבא דקליבוסתא עצם קטן הוא ומונח על עצם שקורין הנק"א ומחובר לחולית האליה מלמעלה ועליו יש חלב תחת ראש המתן שקורין לונבי"ל, עכ"ל, והרי"ף כתב שהוא העצם המחבר האטמות. וכתב הר"ן דמה שאמרו וזהו חלב שעל הכסלים לאו למימרא שזה עיקר חלב שעל הכסלים אלא שאף זה מחלב שעל הכסלים, עכ"ל, וע' ברמב"ם פ"ז ממאכ"א.
.
(חולין צ"ג א')
(חולין צ"ג א')
אשר על הכסלים. אמר רב יהודה אמר שמואל, חלב שהבשר חופה אותו מותר, מאי טעמא, אשר על הכסלים אמר רחמנא ולא שבתוך הכסלים כהעיקר לשון הכסלים משמע מסוגיא דבכורות מ' א' שהם העצמות הארוכות שאצל העוקץ מכאן ומכאן שבהן קבועין עצמות הראשונות שעל הרגלים, ועל שמם נקרא כל הבשר שביניהם בהיקף ומה שביניהם מבין הצלעות הגדולות שבחוליות השדרה, והוא הבשר שקורין אצלנו פלאנקין. וזה החלב שהבשר חופה אותו הוא חלב שעל הכסלים שתחת הכליות ונראה בגובה הכסלים ואח"כ נבלע תחת הבשר אדום דק ומתפשט תחת אותו בשר בכל הכסלים, ומכיון שהבשר חופהו מותר, וכשכלה למטה מאותו בשר יוצא ממנו קרום עב ולבן לבד קרום דק וקלוש המתפשט בכל הכסלים שאסור משום חלב, ותחת אותו קרום עב יש חלק עב, ובזה יש מקומות שנוהגין בו איסור, לפי שאותו הקרום אינו חשוב חפוי בשר מפני שדק הוא, אבל דעת רש"י שכשר הוא מפני שחפוי גמור הוא, ואין כאן המקום לברר השיטות.
והנה אע"פ דכלל גדול הוא דחלב שהבשר חופה אותו מותר, מ"מ חלב שתחת המתנים אסור אע"פ שגם הוא בשר חופה אותו, והטעם מבואר בגמרא מפני דכשהבהמה בחייה כשהיא הולכת אבריה נעים, והמתנים פעמים שהם נמשכים כלפי מעלה והכסלים נמשכים כלפי מטה ואז אין החלב נכסה בהבשר, ומבואר מזה דלא נקרא בשר חופה רק אם לעולם הוא חופה ובכל אופן אין החלב נגלה. ונראה שעל יסוד דבר זה סמך הרמב"ם בפ"ז ממאכ"א ליתן סימן לדבר מתי נקרא בשר חופה ומתי לא, שכתב וז"ל, כל מקום שתמצא בו חלב תחת הבשר והבשר מקיפו מכל סביביו עד שלא יראה רק אם יקרע הבשר הרי זה מותר עכ"ל. .
(חולין צ"ג א')
והנה אע"פ דכלל גדול הוא דחלב שהבשר חופה אותו מותר, מ"מ חלב שתחת המתנים אסור אע"פ שגם הוא בשר חופה אותו, והטעם מבואר בגמרא מפני דכשהבהמה בחייה כשהיא הולכת אבריה נעים, והמתנים פעמים שהם נמשכים כלפי מעלה והכסלים נמשכים כלפי מטה ואז אין החלב נכסה בהבשר, ומבואר מזה דלא נקרא בשר חופה רק אם לעולם הוא חופה ובכל אופן אין החלב נגלה. ונראה שעל יסוד דבר זה סמך הרמב"ם בפ"ז ממאכ"א ליתן סימן לדבר מתי נקרא בשר חופה ומתי לא, שכתב וז"ל, כל מקום שתמצא בו חלב תחת הבשר והבשר מקיפו מכל סביביו עד שלא יראה רק אם יקרע הבשר הרי זה מותר עכ"ל. .
(חולין צ"ג א')
היותרת על הכבד. איני יודע אם יטול מן הכבד על היותרת או מן היותרת על הכבד, כשהוא אומר (פ' שמיני) ואת היותרת מן הכבד, הוי אומר שיטול מן הכבד על היותרת כוגדר הספק בזה אם עיקר ההסרה הוא הכבד וכטפל לו יקח מקצת מן היותרת או להיפך, ואע"פ דמפורש כתיב היותרת על הכבד יסירנה, אך לפעמים יתפרש על כמו עם, וכמו ולא שתם על צאן לבן, נחה ארם על אפרים (ישעיהו ז׳:ב׳) וכן דרשו חז"ל (סנהדרין ס"ג א') לא תאכלו על הדם – עם הדם, דהיינו שלא לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה בעוד דמה בה, וא"כ אפשר לפרש שיסיר היותרת עם הכבד, אך ממ"ש בפ' שמיני ואת היותרת מן הכבד מבואר שעיקר ההסרה היא היותרת ורק מקצת יקח גם מן הכבד. אמנם יש להעיר למה לא דייק דלא יסיר גם הכבד ממה שלא נאמר יסירם ברבים, ואולי משום דהלשון יסירנה בא לענין אחר, כפי שיבא בדרשה בסמוך.
.
(תו"כ)
(תו"כ)
על הכליות יסירנה. אמר רב ששת א"ר אסי, חוטין שבכוליא אין חייבין כרת עליהם, מאי טעמא, על הכליות אמר רחמנא ולא שבתוך הכליות כזחוטין שבכוליא ר"ל חוטי חלב. וכתב הב"י ביו"ד סי' ס"ד בשם הרשב"א ובמקומנו נוהגין בו איסור וממרטין אותו מעקרן, עכ"ל, וטעם חומרא זו משום דלגירסא אחת בגמרא גרסינן רבא ממרטט להו [להני חוטין] ומשמע דלא ס"ל הך דרשה.-
ודע דבכל אלה החלבים האסורים שנתבארו לפנינו בפסוקים אלה אין לחוש אלא באחוריים של בהמה, אבל בחצי הגוף שלפנים אין בהם מחלבים האסורים, רק קצת מן הקרום שעל חלב הכסלים הנשאר בראש הדפנות על הכסלים הנשאר שם בראשם, וצריך להסיר משם אותו הקרום. ולא נתבאר לי טעם המנהג שלוקחין מן הכתף הגיד עם השומן סביבו, כי הלא אחרי שאין בחצי הגוף שלפנים חשש חלבים אסורים, למה ינהגו איסור בזה, וצ"ע. .
(חולין צ"ג א')
ודע דבכל אלה החלבים האסורים שנתבארו לפנינו בפסוקים אלה אין לחוש אלא באחוריים של בהמה, אבל בחצי הגוף שלפנים אין בהם מחלבים האסורים, רק קצת מן הקרום שעל חלב הכסלים הנשאר בראש הדפנות על הכסלים הנשאר שם בראשם, וצריך להסיר משם אותו הקרום. ולא נתבאר לי טעם המנהג שלוקחין מן הכתף הגיד עם השומן סביבו, כי הלא אחרי שאין בחצי הגוף שלפנים חשש חלבים אסורים, למה ינהגו איסור בזה, וצ"ע. .
(חולין צ"ג א')
יסירנה. יסירנה אעפ"י שאין כליות, כליות אעפ"י שאין יתרת, יסירנה אפילו כוליא אחת כזפשוט דמדייק הלשון יסירנה בכנוי [ולא יסיר אותה] דמשמע שיסיר כל דבר לעצמו, ואין מעכבין זא"ז.
[תו"כ]
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad