אל נא וגו׳. ת"ר מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני ר"א והיה מקצר יותר מדאי אמרו לו תלמידיו, כמה קצרן הוא זה, אמר להו, כלום הוא מקצר יותר ממשה רבינו, דכתיב אל נא רפא נא לה יגולהיפך מביא בגמרא כאן מעשה באחד שירד לפני התיבה בפני ר"א והיה מאריך יותר מדאי, אמרו לו תלמידיו כמה ארכן הוא זה, אמר להו, כלום מאריך הוא יותר ממשה רבינו דכתיב ביה (פ' עקב) את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי לפני ה', ולא נתבאר בגמרא טעם יתרון הקיצור והאריכות, אבל בספרי מבאר הטעם, דיש שעה שראויה לקצר ויש שעה שראויה להאריך, וכאן היתה השעה גורמת לקצר כדי שלא יאמרו אחותו עומדת בצרה והוא עומד ומתפלל, וכמש"כ בפירש"י כאן, ועוד טעמים.
. (ברכות ל"ד א׳)
רפא נא לה. אמר ר׳ יעקב אמר רב חסדא, כל המבקש רחמים על חבירו אין צריך להזכיר שמו, שנאמר אל נא רפא נא לה ולא קמדכר שמה דמרים ידופשוט דזה דוקא כשמתפלל בפניו דמנכר מילתא, משא"כ כשלא בפניו, וכ"מ במג"א סי' קי"ט ס"ק א'.
. (ברכות ל"ד א׳)