ולזרעך אחריך. כל הנשים לא תתארסנה ולא תנשאנה עד שיהיו להן שלשת חדשים כמיום שנתגרשו או נתאלמנו, כדי להבחין בן מי הוא כשתתעבר, ובשיעור ג' חדשים הוכר עוברה כמש"כ בפ' וישב ויהי כמשלש חדשים ויוגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה. , מאי טעמא, אמר רב נחמן אמר שמואל, דאמר קרא להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך, להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני כאפירש"י שאין השכינה שורה אלא על הודאים שזרעו מיוחס אחריו, עכ"ל, ולא נתבאר מה כונתו בתוספת דברים אלו, ונראה דקשה לי' הא פסוק זה לא איירי כלל בענין הבחנה ואיך למד זה מכאן, ולכן פירש דעיקר כונת פסוק זה הוא שהבטיח הקב"ה לאברהם על השראת שכינתו בתוך זרעו, ומכיון דקיי"ל שאין השכינה שורה אלא על הודאים שזרעו מיוחס אחריו ממילא הוי בכלל זה גם ענין הבחנה, כיון דבלא הבחנה אין הזרע מיוחס ודאי.
וע"פ זה תראה, כי אין כל הכרח למש"כ איזו פוסקים דענין הבחנה בכלל אינו מן התורה מפני שהכתוב לא איירי בענין הבחנה, יען כי לפי מש"כ הדבר ברור, כי אע"פ דאינו איירי בענין הבחנה, אך הענין דאיירי בי', והוא השראת שכינה, כולל ודאי גם ענין הבחנה, ופשוט הוא דהוי כמו דכתיב מפורש ענין הבחנה, וכמבואר, ודו"ק. –
והנה הגרי"ב בגה"ש הביא גירסת השאלתות דבעל הדרשא שלפנינו הוא רב ולא שמואל כמו לפנינו, ונראה עיקר כגירסת השאלתות, יען דלגירסא שלפנינו קשה טובא מיבמות ק' ב', אמר שמואל, עשרה כהנים עומדים ופירש אחד מהם ובעל, הולד שתוקי, מאי טעמא, דאמר קרא (ר"פ פינחס) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם, בעינן זרעו מיוחס וליכא, מתקיף לה רב פפא, אלא מעתה, גבי אברהם דכתיב להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך התם מאי קמזהר לי' רחמנא, ע"כ. והנה אם היתה הגירסא כאן שמואל קשה טובא מאי פריך רב פפא לשמואל מאי קמזהר לי' רחמנא לאברהם בלשון זה, הא שמואל גופי' ס"ל דהאי אחריך בא לענין הבחנה, וא"כ לדידי' אין זה אחריך מיותר כלל, אבל אם הגירסא היא רב רחא, ואע"פ דהי' יכול לתרץ שם דשמואל ס"ל כרב, אין הכי נמי, אלא דעדיפא מינה מתרץ, עיי"ש ולפנינו בדרשא בסמוך. .
(יבמות מ"ב א')
וע"פ זה תראה, כי אין כל הכרח למש"כ איזו פוסקים דענין הבחנה בכלל אינו מן התורה מפני שהכתוב לא איירי בענין הבחנה, יען כי לפי מש"כ הדבר ברור, כי אע"פ דאינו איירי בענין הבחנה, אך הענין דאיירי בי', והוא השראת שכינה, כולל ודאי גם ענין הבחנה, ופשוט הוא דהוי כמו דכתיב מפורש ענין הבחנה, וכמבואר, ודו"ק. –
והנה הגרי"ב בגה"ש הביא גירסת השאלתות דבעל הדרשא שלפנינו הוא רב ולא שמואל כמו לפנינו, ונראה עיקר כגירסת השאלתות, יען דלגירסא שלפנינו קשה טובא מיבמות ק' ב', אמר שמואל, עשרה כהנים עומדים ופירש אחד מהם ובעל, הולד שתוקי, מאי טעמא, דאמר קרא (ר"פ פינחס) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם, בעינן זרעו מיוחס וליכא, מתקיף לה רב פפא, אלא מעתה, גבי אברהם דכתיב להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך התם מאי קמזהר לי' רחמנא, ע"כ. והנה אם היתה הגירסא כאן שמואל קשה טובא מאי פריך רב פפא לשמואל מאי קמזהר לי' רחמנא לאברהם בלשון זה, הא שמואל גופי' ס"ל דהאי אחריך בא לענין הבחנה, וא"כ לדידי' אין זה אחריך מיותר כלל, אבל אם הגירסא היא רב רחא, ואע"פ דהי' יכול לתרץ שם דשמואל ס"ל כרב, אין הכי נמי, אלא דעדיפא מינה מתרץ, עיי"ש ולפנינו בדרשא בסמוך. .
(יבמות מ"ב א')