ואמרה האשה. מכאן לאילמת שאינה שותה קכאואע"פ דבעלמא קיי"ל הגדה מתוך הכתב נקרא הגדה, וא"כ אפשר לה לכתוב מה שצריך לה להגיד, י"ל ע"פ מש"כ התוס' בגיטין ע"א א' דהיכי דכתיב אמירה בעינן בפה יעו"ש.
. (סוטה כ"ז ב׳)
ואמרה האשה אמן. כל העונה אמן אחר שבועה כמוציא שבועה מפיו דמי, דכתיב ואמרה האשה אמן קכגולכן אם השביע אחד לחבירו שאמר לו אני משביעך שתעשה או לא תעשה דבר פלוני ואמר אמן, הוי כנשבע מעצמו, וטעם הראיה מסוטה משום דכתיב מקודם והשביע הכהן את האשה ולא מצינו בפרשה שהאשה נשבעת רק שעונה אמן על דבריו, הרי דענית אמן הוי כנשבע מעצמו. ועיין שבועות ל"ו א' בא דין זה בשם ר' יוסי ב"ר חנינא בלשון אחר קצת. ובריש פרשה נצבים נביא עוד דרשה לענין זה. –
ודע דיש להעיר במשנה סוטה כ' א', שאם יש לה זכות תולה לה ב' וג' שנים אע"פ שנטמאה, ולא מיענשה לאלתר, והא אמרי' בשבועות ל"ט א' בענין חומר שבועת שקר, שכל עבירות שבתורה אם יש לו זכות תולין לו ב' וג' דורות, אבל בשבועת שקר נפרעין ממנו לאלתר, ולפי"ז קשה דהא בסוטה לבד חטאה מטומאתה הלא עוד נשבעה לשקר כמבואר בסמוך, על מה היא אומרת אמן אמן, אמן שלא שטיתי, אמן שלא נטמאתי, וא"כ אמאי תולה לה זכות.
ואולי י"ל דלענין זה אינו דומה קבלת שבועה ע"י ענית אמן לשבועה ממש, וכמו דקי"ל שאין חייבת קרבן שבועה על שבועה זו, וא"כ ע"כ אין בקבלת שבועה זו חומר שבועה דעלמא, ועדיין צ"ע.
. (שבועות כ"ט ב׳)
אמן אמן. על מה היא אומרת אמן אמן, אמן על האלה אמן על השבועה קכדזה הוא כדמפרש בסמוך אמן שלא נטמאתי, הוא אמן על השבועה, ואם נטמאתי יבאו בי, הוא אמן על האלה, שאמר לה הכהן ואת כי נטמאת ובאו בך וגו'.
, אמן מאיש זה אמן מאיש אחר, אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה, אמן שלא נטמאתי, אמן שלא אטמא קכהואם תזנה להבא יארעו לה אותן המאורעות הבאות מכח המים המרים, ובגמ' איתא עוד אמן שלא שטיתי שומרת יבם, וזהו רק למ"ד שומרת יבם שזנתה אסורה ליבם, אבל אנו קי"ל שמותר וא"כ אינו משביעה בגלגול אם לא זינתה כשהיתה שומרת יבם, וע"ל בפ' כ"ט בדרשה תחת אישה, ולכן השמטנו פרט זה.
. (סוטה י"ח א׳ ב')