ואם תחתיה. מקום שתחתיה היא פושה. אינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה קהר"ל שאם פשתה לעור הבשר או לעור המכוה אינו פשיון. וטעם הדיוק פשוט משום דכל הלשון ואם תחתיה תעמוד הבהרת הוא מיותר דדי היה לכתוב ואם לא פשתה.
. (תו"כ)
צרבת השחין. שיהא מקומה צרוב ושיהא מקופה ניכר קזר"ל שכל כך תהיה צרבת עד שיעלה קרום מחמת היבשות, ובכ"ז לא תהיה כ"כ צרבת עד שלא יהיה ניכר מקום השחין. וע' מש"כ השייך לדרשה זו לעיל פ' י"ח.
. (שם)
וטהרו. את הודאי מטהר ואינו מטהר את הספק קחבפ' הקודם דריש את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק מלשון וטמא אותו, וכאן דלא כתיב אותו כתב בס' התוה"מ מדלא כתיב וטהרו הכהן צרבת השחין היא כמו דכתיב לעיל בפ' ח' ובפ' ט"ו מקודם הדין ואח"כ הטעם, ומדכתיב כאן מקודם הטעם צרבת השחין, דריש שצריך שידע בתחלה בבירור שהיא צרבת השחין ואז יטהרנו ולא אם מסתפק בדבר. ומה ששייך עוד לדרשה זו עיין מש"כ בפ' הקודם אות ק"ד.
. (שם)