1או בשר וגו'. מלמד שאין שחין ומכוה מצטרפים זה עם זה קטדרשה זו מכונת למ"ש בחולין ח' א' שחין ומכוה אחת הן, ר"ל דין אחד להם, ולמה חלקן הכתוב, ר"ל למה לא כללן ביחד לכתוב ובשר כי יהיה בעורו שחין ונרפא או כי יהיה בעורו מכות אש, לומר לך שאין מצטרפין זה עם זה, שאם היה חצי גריס משחין וחצי גריס ממכוה אין מצטרפין לשיעור שלם לדונו כשחין או כמכוה, ואי לא אשמעינן זה הו"א דדינם ככל מראות נגעים שמצטרפין זע"ז כמבואר לעיל בפסוק ב'.
.
(שם)
2כי יהיה בעורו. אין לי אלא מכוה שיש לה להיכן שתפשה, מכוה שאין לה להיכן שתפשה מניין, ת"ל כי יהיה בעורו אפילו בכולו קימכוה שיש לה להיכן שתפשה כגון אם לא נתפשטה המכוה בכל הבשר, ואם נתפשטה בכל הבשר מתחלה שוב אין לה מקום לפשות עוד. ובטעם הדרשה צ"ל דמדמה זה לשחין ששם הדין כן כמבואר לעיל פ' י"ח, כי בכמה דברים שוה מכוה לשחין כפי שיתבאר לקמן פ' כ"ז. ולפנינו הגירסא בתו"כ ת"ל כי יהיה בו בעורו, והנה לפנינו לא כתיב בפ' כי יהיה בו, ואם אין זה ט"ס בתו"כ וצ"ל ת"ל כי יהיה בעורו – צ"ל דכונתו על הלשון כי יהיה בו בעורו דכתיב לעיל פ' י"ח גבי שחין דשם דרשינן כן מלשון זה, ובא כאן לדמות מכוה לשחין כמש"כ, ודו"ק.
.
(תו"כ)
3כי יהיה בעורו. אין לי אלא בזמן שמקצתה מכוה ומקצתה בהרת, מקצתה מכוה וכולה בהרת, מקצתה בהרת וכולה מכוה, כולה מכוה וכולה בהרת מניין ת"ל בעורו בעורו ריבה קיאבאור דרשה זו עיין מש"כ לעיל פ' י"ח בדרשה בו בעורו, ומש"כ ת"ל בעורו בעורו נראה הכונה שדריש כעין גז"ש נאמר כאן בעורו ונאמר למעלה בשחין בעורו (פ' י"ח) מה להלן הדין כן אף כאן הדין כן, כי בכמה דברים שוה מכוה לשחין כפי שיתבאר לקמן פ' כ"ז, יעו"ש.
.
(שם)
4מנות אש. אין לי אלא שנכוה באש, נכוה בגחלת, ברמץ, בסיד רותח, בגפסית רותח, ובכל דבר הבא מן האור, לאתויי חמי האור מניין, ת"ל מכוה מכוה ריבה קיבר"ל דכתיב כי יהיה בעורו מכות אש, והיתה מחית המכוה, והיה לו לומר והיתה מחיתה. ועיין לעיל פ' י"ח בדרשה שחין ומש"כ שם.
.
(פסחים ע"ה א')
5מכות אש. יכול מורד, ת"ל והיתה מחית המכוה, יכול עד שתעשה צלקת ת"ל מכות אש, הא כיצד חיתה ולא חיתה קיגעיין לעיל פ' י"ח בדרשה שחין ונרפא ומש"כ שם וצרף לכאן.
.
(תו"כ)