או הודע אליו. ת"ר, או הורע אליו חטאתו ולא שיודיעוהו אחרים, יכול אפילו אם אינו מכחישן ת"ל או הודע אליו מכל מקום פזדלשון הודע משמע כמו שיתודע עצמו וגם שנודע לו בכל אופן שהוא. ופשוט דבאופן כזה שאינו מכחיש די אפילו עד אחד, כיון דאין זה בגדר עדות אלא גילוי מילתא בעלמא, וכ"ה מפורש בתו"כ ואפילו עד אחד ואפילו עבד ושפחה.
. (כריתות י"א ב')
אשר חטא בה. עד שיודע לו במה חטא פחר"ל שיהיה חטאו מצוין ומסוים, ולא שידע רק בכלל שעשה איסור ולא ידע פרטיו, כגון שהיה לפניו חלב ונותר ואכל אחת מהן ואינו יודע איזו, ודייק זה מלשון בה דמיותר הוא ובא לרמז שצריך לציין חטאתו, וזו דעת ר' יהושע, ור' אליעזר ס"ל דגם באופן כזה חייב, כיון דעכ"פ אכל איסור, וס"ל דהלשון בה בא למעט מתעסק, והיינו שיכוין לדבר איסור, משא"כ אם היה לפניו שומן וחלב ורצה לאכול שומן ושגג ואכל חלב פטור כיון דלא נתכוין לאיסור, אבל לא קיי"ל כר"א בזה משום דבכל איסורי תורה לא שייך לפטור מתעסק כיון דעכ"פ נהנה מאיסור, ובאיסורי שבת בלא"ה בעינן מלאכת מחשבת והיינו שיעשה מלאכתו באופן שחשב וערך מתחלה, ולא כן במתעסק, כמבואר לפנינו בפ' ויקהל, ולכן קבענו דרשתו ודינו של ר' יהושע.
. (שם י"ט א')