1על ראש השעיר. מה ת"ל השעיר – לרבות שעיר נחשון לסמיכה פטר"ל דלאו דוקא נשיא לכל ישראל אלא אפילו נשיא שבט שהוא קרבן יחיד, כמו השעירים שהקריבו הנשיאים בחנוכת המזבח, ונקט שעיר נחשון מפני שהוא הראשון בפרשת הנשיאים. וטעם הדיוק פשוט, משום דהאי על ראש השעיר מיותר הוא, דהול"ל וסמך ידו על ראשו, כיון דקאי אשעיר שבפסוק הקודם.
.
(מנחות צ"ב ב')
2ושחט אותו. מה ת"ל אותו – אותו בצפון ואין השוחט בצפון, אלא המקבל בצפון, אותו בצפון ואין שעיר נחשון בצפון צעיין מש"כ באות הקודם בבאור שם שעיר נחשון, וקמ"ל דאע"פ שמבואר בדרשה הקודמת שצריך סמיכה ובריש פרשה זו מקשינן שחיטה לסמיכה לכמה דברים, וסמיכה בצפון היא [ע' יומא ל"ו א'], אפ"ה א"צ שחיטה בצפון, מפני שאין קדושת יחיד דומה לקדושת צבור. ובנוגע לדרשה ואין השוחט בצפון אלא המקבל בצפון ע' לעיל בפרשה א' פ' י"א ולקמן בפ' צו ז' ב' בדין האשם בדרשה ואת דמו יזרק.
.
(זבחים מ"ח ב')
3ושחט אותו. אותו ולא תמורתו, ולהלן (פ' ל"ג) הוא אומר ושחט אותה, אותה ולא חלופה ולא ולדה.
(תו"כ)
4במקום אשר וגו'. במקום אשר ישחט את העולה – והיכן הוא, בצפון צאועולה בודאי בצפון היא, כדכתיב ר"פ זו ושחט אותו על ירך המזבח צפונה, וע"ע מענין דרשה זו להלן בפסוק כ"ט.
.
(זבחים מ"ח ב')
5חטאת הוא. חטאת נאמר בה הוא, בשחיטה, לומר לך, לשמה כשרה שלא לשמה פסולה צבבכל מקום דכתיב כלשון זה, עולה היא, מנחה היא, חטאת היא, אשם הוא, בא לדרשה, מפני שלגוף הענין מיותר הוא, כיון דהפרשה איירי באלה הענינים, וכאן דריש שמעכב אם שחטו שלא לשמו.
.
(שם י' ב')
6חטאת הוא. מה ת"ל, ללמד שיהיו כל מעשיה לשם חטאת.
(תו"כ)