1כי לא נחש ביעקב. תניא, אמר רבי, כל המנחש לו נחש, שנאמר כי לא נחש ביעקב יבר"ל כל שעוסק בנחושים ורואה בכל דבר ענין ניחוש, הניחוש רודף אחריו, כי מטבע האדם כך הוא, שכל מה שמשקיע דעתו ברעיון אחד ומאמין בו אותו הרעיון רודף אחריו, ומטרידו בכל הלכותיו ומעשיו והגיוניו. ונראה דזהו הפירוש מ"ש בפסחים ק"י ב' מאן דקפיד קפדינן בהדיה, יעו"ש. ובירושלמי שבת פ"ו ה"ט הלשון כל המנחש סופו לבא עליו, והכונה אחת היא כמש"כ ודריש לא כמו דכתיב לו בוא"ו, והוא ע"ד רמז וסימן וכמש"כ.
, והא בלמ"ד אל"ף כתיב, אלא משום מדה כנגד מדה יגפירש המפרש משום מדה כנגד מדה, דבמדה שאדם מודד מודדין לו ולא נפיק מקרא, עכ"ל. ולדעתי אפשר לומר דגם לפי תירוץ זה יליף מהפסוק, דמקודם סבר בלעם שיעקב הולך לקראת נחשים וקסמים, ומכיון ששמע בנבואה כי לא נחש ביעקב, ר"ל כי יעקב אבינו אינו עוסק בנחשים, וא"כ לא ירעו ולא ישחיתו לו ענינים כאלה, וכמ"ש מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, אבל אם היה ההיפך שהיה עוסק בנחשים היה מזיק לו ענין נחוש וקסם, וממילא מבואר דכל המנחש לו נחש, ודו"ק.
.
(נדרים ל"ב א׳)
2כעת יאמר ליעקב וגו׳. תנא אהבה בריה דר' זירא, כל אדם שאינו כנחש מכניסין אותו במחיצה שאפילו מלאכי השרת אין יכולין לכנס לתוכה, שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל ידהכונה פשוטה דכל מי שאינו עוסק בנחושים וכשפים, אות הוא, כי לבו בטוח ונאמן אך ורק בה' לבדו, ולכן משלם לו הקב"ה מדה כנגד מדה שמכניס אותו כביכול למחיצתו כאיש המכניס אורח אהוב לפנים חדרי ביתו, וסומך זה על הלשון כעת, ר"ל עתה כי לא נחש ביעקב, יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, דאחרי שהם במחיצתו יודעים מפעולותיו, כמתי סודו.
ובירושלמי שבת פ"ו ה"ט מובאה אגדה זו בשנוי לשון קצת, ומסיים שם, א"ר ירמיה בן אלעזר, עתידה בת קול להיות מפוצצת באהלי צדיקים ואומרת כל מי שפעל עם אל יבא ויטול שכרו, ר' ברכיה אומר, עתיד הקב"ה לעשות מחיצתן של צדיקים לפנים ממחיצתן של מלאכי השרת ומלאכי השרת שואלין אותם מה פעל הקב"ה ומה הורה לכם, ע"כ. ופירשו המפרשים, כל מי שפעל עם אל שעסק בתורה ובמצות, עכ"ל. ואינו מבואר מאי שייכות לפי"ז אגדה זו לענין דאיירי מקודם בענין נחוש ובסמיכות על הפסוק מה פעל אל.
ולכן נ"ל דאגדה זו נמשכת להקודמת דכל מי שאינו עוסק בנחושים הקב"ה מכניס אותו במחיצה שאפילו מלאכי השרת אין יכולין ליכנס לתוכה, וכפי המבואר לפנינו, וא"כ יודעים הם יותר ממלאכים מפעולותיו של הקב"ה וממילא מזדקקים המלאכים לשאול מהם פעולותיו של הקב"ה, וכונת הלשון כל מי שפעל עם אל, כלומר שלא עסק בנחושים וכשפים ובטח והאמין בה' לבדו וכמש"כ למעלה.
[שם שם]
3כעת יאמר ליעקב ונו׳. א"ר חנינא בריה דר׳ אבהו, כבחצי ימיו של עולם היה אותו רשע עומד, מאי טעמא, כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל טובאחד ממכתבי הרמב"ם הביא אגדה זו ופירשה, שלפי חשבון הדורות היה בלעם עומד אז בשנת ב' אלפים תפ"ו לבריאת העולם, ואמר, כעת, כלומר בעוד משך זמן כעת [כמו כעת חיה] תשוב הנבואה לישראל והוא בשנת ד' אלפים תתקע"ב אם יהיו ישראל זכאים, ובעונינו שרבו עברו מה שעברו, זולת כי מאורות חכמת התורה באמת נפתחו אז כמעינות תהום רבה ע"י חכמי צרפת וספרד, כנודע.
.
(ירושלמי שבת פ"ו ה"ט)