לאמר. מאי לאמר, א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, אמר הקב"ה למשה, לך אמור להם לאברהם ליצחק וליעקב, שבועה שנשבעתי לכם כבר קיימתיה לבניכם, מכאן למתים שמספרים זה עם זה גבגמרא מבואר דתכלית האמירה הזאת היתה כדי שיחזיקו טובה למשה, אמנם אין זה מבואר, וכי היה צריך משה לתודה ואף כי קודם פטירתו, וגם הלא בהכרח היה הדבר צריך להתקיים, מכיון שנשבע הקב"ה, ועוד יש לדקדק בזה, וראיתי בס' יד יוסף כתב בזה וז"ל, ראיתי בזה דבר פלא, שלא מצא הקב"ה עילה על משה רבינו לפטרו מעוה"ז לעוה"ב, לכן שלח אותו בשליחות זו, ותיכף מסר נפשו למיתה כדי למלא משלחתו של הקב"ה, עכ"ל. ומעתה מיושב הכל.
. (ברכות י"ח ב')
לאמר. מה ת"ל לאמר, אמר לו, לך ואמור להם לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם, מכאן לצדיקים שאפילו במיתתם קרויים חיים דעיין מש"כ בדרשה הקודמת, ונראה דכונת דרשה זו אחת היא עם הקודמת, והיינו שיש להמתים איזה ערך חיוני שמספרים זה עם זה [אשר אמנם קשה לנו לציירו], ורק בדרשה הקודמת מבבלי בא ענין זה בלשון שמספרים זה עם זה ובדרשה זו מירושלמי בא בלשון שנקראו חיים.
. (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ג)