1וירח ה' וגו'. א"ר חנינא, כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו, שנאמר וירח ה' את ריח הניחח ויאמר וגו' לא אוסיף לקלל עוד יגומבואר לעיל בסוגיא דריחא דומיא דמשתיא היא, ור"ל מדה טובה היא שיהא האדם נוח להתרצות למי שהקניטו כשמבקשין ממנו, ויען כי ע"פ רוב הנהוג לפייס את חבירו על כוס יין, לכן אמר המתפתה ביינו. .
(עירובין ס"ה ב')
2כי יצר וגו'. שבעה שמות ליצה"ר, והקב"ה קראו רע, שנאמר כי יצר לב האדם רע ידובסוגיא חשיב יתר השמות, משה קראו ערל, כמו שאמר ומלתם את ערלת לבבכם, דוד קראו טמא, כמ"ש (תהלים נ"א) לב טהור ברא לי אלהים מכלל דאיכא לטמא, שלמה קראו שונא, כמ"ש (משלי כ"ה) אם רעב שונאך, ישעי' קראו מכשול, כמ"ש (נ"ז) הרימו מכשול, יחזקאל קראו אבן, כמ"ש (ל"ו) והסירותי את לב האבן, יואל קראו צפוני, כמ"ש (ב') ואת הצפוני ארחיק מעליכם. והנה צ"ע למה לא חשיב גם שנקרא רשע כמש"כ צופה רשע לצדיק (תהלים ל"ז) ודרשו על זה בסוגיא כאן (ע"ב) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, וצ"ל דשם זה כלול בשם רע שקראו הקב"ה, כמבואר לפנינו, וא"כ לא חידש דוד שם זה ולכן לא חשבוהו. ולפי המתבאר חשבום חז"ל לשם אחד, ובעלי הלשון השתדלו למצוא הבדל בין שני השמות האלה, ואין להאריך. .
(סוכה נ"ב א')
3כי יצר וגו'. תנו רבנן, קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע, שנאמר ויאמר ה' וגו' לא אוסיף לקלל עוד וגו' כי יצר לב האדם רע טונ"ל אע"פ שהנהוג הוא שכל יצור חביב על יוצרו, ובכ"ז קראו רע, ש"מ שקשה הוא מאד, וע"ע לפנינו לעיל ס"פ בראשית בפ' וכל יצר מחשבות לבו וגו'. .
(קדושין ל' ג')
4רע מנעריו. א"ר יודן, מנעריו חסר כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם, מכאן אמרו, קטן שיכול לאכול כזית דגן פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות לק"ש, מפני שמחשבותיו רעות טזואע"פ דלפי ענין הדרשא שייך ענין פרישות זאת מיד כשנולד, אך גמירי דלא שליט בי' עד שיעור שיכול לאכול כזית דגן, והלשון מנעריו הוא ע"ד הלשון בש"ב ב' והנער נער, והוא כאשר גמלתו אמו, וכן כאן בהחלו להגמל, וע' מדין זה באו"ח סי' פ"א ס"א, וע"ל בפ' בראשית בפסוק לפתח חטאת רובץ מסנהדרין צ"א ב'. .
(ירושלמי ברכות פ"ג ה"ה)