תורה תמימה על התורה · בראשית · פרק 8 · פסקה 20

ויבן נח מזבח. שחוטי חוץ אין חייבים עליהם עד שיעלום לראש מזבח, דכתיב ויבן נח מזבח ויעל עולות במזבח ^יאלמא דאפילו במת יחיד שהיא בחוץ אינה העלאה בלא מזבח, וע"ע לפנינו בפ' אחרי בענין זה. .
(זבחים ק"ח ב')

מזבח. א"ר אלעזר, מזבח – מזיח, מזין, מחבב ומכפר ^יאמזיח גזירות רעות מעל ישראל, מזין שהעולם ניזון בזכות קרבנות שבאים מן המזון וגורמים לו ברכה, ומחבב את ישראל לאביהם שבשמים ומכפר עונותיהם, וכל זה דריש בדרך נוטריקו"ן. והנה קבענו דרשא זו כאן יען כי פה הוא המקום הראשון שכתוב שם מזבח בתורה. אמנם בהמשך חבורנו הראנו לדעת כ"פ כי בדרשות כאלו שבגמרא על הרוב יש להם לחז"ל איזה דיוק והערה באותו הלשון שאינו מתישב לפי פשוטו, משום דאל"ה מה מכריחו לדרוש, וכאן לא נתבאר מה קשה להו לחז"ל בשם מזבח אשר שרשו משם זבח ונקרא כן ע"ש הזבחים שמעלים עליו, והוא כמו השם מקדש, משכן וכדומה.
ולכן נראה דעיקר הדרשא באה על שם מזבח הזהב והוא מזבח הקטורת, וידוע שמזבח זה אין מעלין עליו כל דבר זולת קטורת, וא"כ קשה למה נקרא הוא בשם מזבח אחרי שאין לו כל יחס ושייכות לזבחים, והו"ל לקראו בשם מקטר, לכן דריש אותו בנוטריקו"ן ע"ש המעלות והסגולות שיש לו, כדמפרש. .
(כתובות י' ב'], מכל הבהמה וגו' עד שלא הוקם המשכן הכל כשרים להקריב בהמה חיה ועוף, זכרים ונקבות, תמימים ובעלי מומים, טהורים ולא טמאים, דאמר קרא ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל עוף הטהור, בהמה כמשמעו, חיה בכלל בהמה, זכרים ונקבות תמימים ובעלי מומין ^יבהא דחיה בכלל בהמה מבואר לפנינו בפ' שמיני בפסוק זאת החיה, ומכל מרבה זכרים ונקבות תמימים ובע"מ, ויש עוד גרסות בענין זה, והעתקנו ע"פ גירסת רש"י. .
(זבחים קט"ו ב')