או בשתי וגו'. יכול יהיו מטמאין מיד, ת"ל בגד, מה בגד משתגמר מלאכתו כולם משתגמר מלאכתו רגומבואר במשנה ח' פי"א דנגעים מאימתי נקראו גמר מלאכתן, השתי משישלק במים והערב מיד והאונין של פשתן משיתלבנו. וזו דעת ר' יהודה כאן ובמשנה ח' פי"א דנגעים, אבל ת"ק שם ס"ל דכולם מטמאין מיד, ומפרשי המשנה הביאו דרשה אליבא דת"ק דאע"פ דכתיב בגד אך מדכתיב או בשתי הפסיק הענין, ולפנינו בתו"כ לא מצאתי דרשה זו.
. (שם)
או בשתי וגו'. יכול יהיו מטמאין בכל שהוא, ת"ל בגד, מה בגד משיארג בו שלש על שלש שתי וערב אף כולם שיארג בהם שלש על שלש רדדפחות משיעור זה לא נקרא בגד, כמש"כ ר"פ הקודם אות קצ"ו.
. (שם)
או בעור. עור או בעור – ריבה עור בהמה טמאה ושלקה ביד כהן רהמשהראהו ביד כהן נעשה בו נגע ומתחלה לא היה בו נגע, ואיצטריך לרבות זה משום דכתיב בפסוק הקודם והבגד אשר יהיה בו הנגע והראה אל הכהן דמשמע דאם לא היתה בו נגע קודם שהראהו להכהן רק כשהראה לו כך את בגדו ובעת שהיה ביד הכהן נתנגע – טהור. וטעם הרבוי משום דהו"ל לכתוב או עור.
. (שבת כ"ח א')
מלאכת עור. קצץ מכולן ועשה אחת מהם מניין, ת"ל או בכל מלאכת עור רור"ל קצץ מכל המינים האמורים בפסוק וחברן, ומשמע ליה כל מלאכת עור אפי' כל שהוא פחות מכשיעור הראוי לטומאה כמבואר בפסוק הקודם, וזה יתכן ע"כ כשצירף עוד מין לזה להצטרף לכשיעור.
. (שם שם)
מלאכת עור. יצאו עור המצה ועור החיפה שלא נעשה בהם מלאכה רזעי' גיטין כ"ב א' מפרש עור המצה כמשמעו דלא מליח ולא קמיח ולא עפיץ, והיינו כמצה שלא נתקנה בחימוץ כדת הלחם. עור החיפה דמליח וקמיח ולא עפיץ, והיינו שהוא מתוקן קצת, וזהו הפירוש שאמר כאן שלא נעשה בהם מלאכה, ר"ל שלא נעשה בהם מלאכת העור ותקוניו הדרושים. והנה בגמ' שם פרטו ענינים שנ"מ בהם בתכונת עורות אלו ולא חשבו נ"מ לענין נגעים כמבואר כאן, וצ"ע.
. (תו"כ)