1ירקרק או אדמדם. מלמד שאין מטמאין בפתוך רחר"ל במראות מעורבות מירוק ואדום, ושורש פתוך בארמית הוא כמו שורש עירוב בעברית, ויליף זה מדכתיב ירקרק או אדמדם ולא ירקרק אדמדם כמו לעיל פסוק י"ט בהרת לבנה אדמדמת, דשם באמת מטמא בפתוך כמבואר שם.
, יכול גם לא יצטרפו זה לזה ת"ל והיה רטר"ל אם היה מקצת בגד אדום ומקצת ירוק מצטרפין, ואפשר מדייק כיון דהעיקר תלוי הטומאה והטהרה בהמראות והמראות שונות הן, והול"ל והיו בנגע מראות ירקרק או אדמדם, ומדכתיב והיה בלשון יחיד מורה על צירוף המראות שנחשבין כאחד, ועיין משכ"ל פ' ב'.
.
(שם)
2ירקרק או אדמדם. יכול כל מראה ירוק ואדום, ת"ל ירקרק או אדמדם, יתק שבירוקים ואדום שבאדומים ריכפילת האותיות מורה על חיזוק הדבר, [ולא קשה ע"ז מן אדמדמת (פסוק י"ט) דמשמע שם שאפי' בעירוב מראה לבן, יען דשם המלה אדמדמת משותפת עם המלה לבנה, ולכן גם מַרְאֶהָ מעורב משניהם], וכאן היה די לכתוב ירוק או אדום, ולשון ירקרק או אדמדם מורה שצריך להיות ירוק מאוד ואדום מאוד, ומבואר בתוספתא דנגעים שיעור הירוק ככנף הטווס [מין עוף] ושיעור האודם כזהורית יפה שבים, ועיין בהרא"ש ספ"ב דנדה סי' י"ט.
.
(שם)
3בבגד. בבגד ולא בנימין ריאר"ל ולא בשערות שבבגד.
.
(תו"כ)
4או בעור. יצאו עורות רצועות סנדלים שאינם כלים ריבר"ל כשאינם מצורפים להסנדלים שאז אין נחשבים כלי.
.
(שם)
5נגע צרעת. יכול אין לי אלא בגד שיש בו לעשיר ולעני, לעשיר ולא לעני לעני ולא לעשיר לא לעשיר ולא לעני מניין, ת"ל ננע צרעת הוא והראה את הכהן ריגבאור הדרשה דקשה ליה איך כתיב נגע צרעת הוא והראה את הכהן, דאיך אפשר לקראה נגע צרעת קודם שנראה אל הכהן, והלא כל זמן שאין הכהן קורא עליו שם טומאה אין שם נגע עליו, כמבואר לעיל בפרשה כ"פ, ובעת הראותו עוד לא ידוע תכונת הנגע מה היא, ואפשר שיטהרנה הכהן, וא"כ הול"ל רק והראה את הכהן, ולכן דריש שאין משגיחין על האיש בעל הבגד מי הוא, עשיר או עני, אף שאין הבגד ראוי אליו מצד עשרו או מצד עניו [כגון בגד יקר] או שאינו ראוי לא לעשיר ולא לעני, כגון בגד מלא מטליות שאינו ראוי כלל, אפ"ה מכיון שהוא רק ירקרק או אדמדם יש לו דין נגע צרעת כבגד ראוי אליו לענין שצריך להראותו אל הכהן.
.
(שם)
6נגע צרעת. צרעת – כגריס רידכבר נתבאר כ"פ בפרשה, דכ"מ שנאמר צרעת הוא אינו פחות מכגריס.
.
(שם)