כי פשה הנגע. פשה – זה פשיון הסמוך כל שהוא רטושפשה סמוך לנגע אפילו כל שהוא, דסתם פשיון סמוך לנגע הוא, מפני שממנה מתחלת לפשות, ולשון פשה הנגע משמע כמה שהוא ואפילו כל שהוא.
, ומניין לרבות את הרחוק, ת"ל בבגד רטזדמיותר הוא כיון דאיירי בבגד, והול"ל כי פשה הנגע, ומדכתיב בבגד משמע בכל מקום שהוא בבגד אפילו רחוק מהנגע.
יכול כל שהוא, הרי אני דן נאמר כאן נגע ונאמר בנגע בשר נגע, מה נגע האמור בנגע בשר כגריס אף נגע האמור כאן כגריס ריזולפי"ז מתבאר דהפשיון הסמוך שיעורו בכל שהוא והרחוק – בכגריס.
. (שם)
לכל אשר יעשה העור. לרבות עורות אהלים ריחענין הרבוי הזה דהו"א כיון דכתיב לעיל בפ' מ"ט דבעינן כלי כדכתיב כלי עור כמבואר שם, הו"א דעורות אהלים כיון שאין העורות מתוקנים למלאכתן הרגיליית, דאין מדרך העורות לעשות מהן אהלים אין נקראים כלי, קמ"ל דאפ"ה מטמאים. וטעם הדבר משום דעכ"פ בעתיד לכשתתפרק האהל יהיו ראוין למלאכתן התמידית. ומדייק זה מלשון אשר יעשה לכל מלאכה דהוא לשון עתיד, אע"פ דהשתא אינן מתוקנין למלאכתן הנהוגית.
. (שם)
צרעת ממארת. תן בו מארה ולא תהנה בו, ואין לי אלא מוחלט, מוסגר מנין ת"ל כי צרעת ריטבפסוק הסמוך. ובא אחד למוסגר ואחד למוחלט, אבל לולא הרבוי הו"א דאיירי רק במוחלט כיון דכל הענין איירי במוחלט.
, אי מה מוחלט ועשאו מוכין טמא ואסור בהנאתו אף מוסגר כן, ת"ל כי צרעת רכר"ל יכול מה מוחלט אם קרעו לקרעין פחותין מג' על ג' אצבעות ומעורין זה בזה שבטלין משם בגד כך דין המוסגר, ת"ל כי צרעת, ונראה הבאור דסמך אסוף הפסוק כי צרעת ממארת היא באש תשרף, ור"ל כשמצותו בשריפה אז אינו מועיל אם קרעו לקרעין, דאעפ"כ צריך לשרוף גם הקרעין ולכן אסור ליהנות מהם, אבל מוסגר שאין מצותו בשריפה מועיל לו הקריעה להיתר הנאה, ועיין בנגעים פי"א מי"ב.
. (תו"כ)