ונתתה מהודך עליו. דרש ר׳ יהודה בר נחמני, כל המסתכל בנשיא עיניו כהות, שנאמר ונתת מהודך עליו לגבמשה כתיב כי קרן עור פניו, ולכן אמרו פני משה כפני חמה והמסתכל בחמה עיניו כהות. ונראה דסמיך על סוף הפסוק למען ישמעו כל עדת, ולפי שטחית הענין הול"ל למען יראו, כי להוד הפנים מקביל חוש הראיה ולא חוש השמיעה [ובבאור הרו"ה דקדק כן בשם פירש"י כת"י], אלא דבזה בא לרמז שאסור להסתכל בפני נשיא ולכן לא כתב למען יראו. ואחרי ימים רבים מצאתי בש"ס דפוס בסיליא"ה משנת של"ח הובא באמת כל הפסוק, וזה מאמת יותר פירושנו.
וטעם איסור ראיה זו, נראה משום דבהוד הנשיא יש הוד השראת קדושה עליונה וכעין מ"ש בחולין צ"א ב' לענין יעקב שהמלאכים היו עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה ויורדין ומסתכלין בדיוקנו של מטה, ופירש"י פרצוף אדם שבארבע חיות בדמות יעקב, והדברים עתיקים, ולכן הוי כמסתכל בדמות דיוקנו של הקב"ה.
ונראה דאיסור זה הוא רק בהסתכלות עיונית ותמידית, אבל ראיה שטחית מותר, ולא עוד אלא שיש מצוה בזה וכמש"כ בישעיה ל' והיו עיניך רואית את מוריך, וכ"נ לדייק מלשון המסתכל שמורה על ראיה עיונית, וראיה מכרחת לזה, שהרי כן אמרו בגמרא כאן המסתכל בקשת עיניו כהות וכנגד זה קיי"ל הרואה קשת מברך, אלא ודאי דראיה והסתכלות שני ענינים הן, ועיין מש"כ בענין זה בפ' תולדות בפ' ותכהינה עיניו מראות. .
(חגיגה ט"ז ב׳)
וטעם איסור ראיה זו, נראה משום דבהוד הנשיא יש הוד השראת קדושה עליונה וכעין מ"ש בחולין צ"א ב' לענין יעקב שהמלאכים היו עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה ויורדין ומסתכלין בדיוקנו של מטה, ופירש"י פרצוף אדם שבארבע חיות בדמות יעקב, והדברים עתיקים, ולכן הוי כמסתכל בדמות דיוקנו של הקב"ה.
ונראה דאיסור זה הוא רק בהסתכלות עיונית ותמידית, אבל ראיה שטחית מותר, ולא עוד אלא שיש מצוה בזה וכמש"כ בישעיה ל' והיו עיניך רואית את מוריך, וכ"נ לדייק מלשון המסתכל שמורה על ראיה עיונית, וראיה מכרחת לזה, שהרי כן אמרו בגמרא כאן המסתכל בקשת עיניו כהות וכנגד זה קיי"ל הרואה קשת מברך, אלא ודאי דראיה והסתכלות שני ענינים הן, ועיין מש"כ בענין זה בפ' תולדות בפ' ותכהינה עיניו מראות. .
(חגיגה ט"ז ב׳)