איש אשר רוח בו. מכאן דיהושע נקרא איש, והיינו דכתיב (תהילים ע״ח:כ״ה) לחם אבירים אכל איש – זה יהושע לאפירש"י שבשעה שעלה משה להר לוה אותו יהושע עד ההר ושם חכה עליו עד שובו ושם ירד לו מן מן השמים ואכל. וגם יש לפרש לחם אבירים שבכאן ענינו הוא כנוי למזון רוחני, והוא ע"פ מ"ד במדרשים דהתואר על יהושע איש אשר רוח בו פירושו שיכול להשיג ברוחו דעת כל איש מישראל ולעמוד על דעתו, וזה באמת סגולה הראויה לאיש אלהים, וכל זה כלול בתואר לחם אבירים ע"פ המבואר מקודם בגמרא לחם אבירים לחם שמלאכי השרת אוכלין והיינו רוח חכמה רוחנית.
. (יומא ע"ו א׳)
וסמכת את ידך עליו. אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנה"מ דאמרי אינשי חמרא למריה וטיבותא לשקייה, אמר ליה דכתיב וסמכת את ידך עליו, וכתיב (ס"פ ברכה) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליך לבפירש"י תלה החכמה והגדולה במשה כאלו הוא נתנה ליהושע והיא אינה רק משל הקב"ה. והתוס' פירשו בענין אחר שהאדון מצוה למשרתו ליתן למכירו יין סתם והמשרת נותן בעין יפה היינו יין מובחר, כך הקב"ה צוה למשה וסמכת את ידך עליו [יד אחת] והוא סמך בשתי ידיו כדכתיב ויסמוך את ידיו עליו, ולפירוש זה יסייע לשון המדרש, טוב עין הוא יבורך זה משה שאמר לו הקב"ה וסמכת את ידך והוא סמך בשתי ידיו, וכן נראה כפי' זה מהאגדה שנתבאר בסמוך פסוק כ' אות ל"ד ומהדרשה שלקמן פסוק כ"ג בכל אדם מתקנא חוץ מתלמידו, ויליף ממשה דסמך שתי ידיו על יהושע, יעו"ש.
. (ב"ק צ"ב ב׳)