בחכמה ובתבונה ובדעת. אמר רב יהודה אמר רב, יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ, כתיב הכא ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת, וכתיב התם (משלי ג׳:י״ט-כ׳) ה׳ בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, וכתיב (שם) בדעתו תהומות נבקעו זנראה באור אגדה זו ע"ד הפשט ע"פ מש"כ במשלי (כ"ד) בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו, הרי מבואר דלבנין בית נכון צריך ג' מעלות, חכמה בינה ודעת, וזהו הבאור כאן שנחה על בצלאל רוח ה', רוח חכמה בינה ודעת, הדרושים לבנין בית נהדר, וזהו גם הכונה שגם בנין העולם ובריאת שמים וארץ נבראו ע"י הקב"ה ג"כ כביכול במדות אלה, וכמו שמביא מפסוקים שונים. –
והנה משמע מכאן דרק בג' מדות אלה נבראו שמים וארץ, וכ"מ במדרש שוח"ט סי' נ', ולכאורה צ"ע מחגיגה י"ב א' בעשרה דברים נברא העולם בחכמה בתבונה ובדעת בכח בגערה בגבורה בצדק ומשפט בחסד וברחמים. אבל יתבאר הענין ע"פ מ"ש בזוהר שמות י"ד ב' וז"ל, בעשרה מאמרות נברא העולם וכד תסתכל בהון תלת אינון ובהון אברי עלמא, חכמה בינה ודעת, ע"כ, [ונראה דמפרש בעשרה מאמרות – בעשרה מדות], ומתבאר מזה דהג' מדות, חכמה בינה ודעת הן העקריות והיסודיות, ומהן מסתעפות כולן, וחשיב כאן ובמדרש שוח"ט היסודיות ובגמרא דחגיגה חשבון בפרטיות עד לאחת. .
(ברכות נ"ה א׳)
והנה משמע מכאן דרק בג' מדות אלה נבראו שמים וארץ, וכ"מ במדרש שוח"ט סי' נ', ולכאורה צ"ע מחגיגה י"ב א' בעשרה דברים נברא העולם בחכמה בתבונה ובדעת בכח בגערה בגבורה בצדק ומשפט בחסד וברחמים. אבל יתבאר הענין ע"פ מ"ש בזוהר שמות י"ד ב' וז"ל, בעשרה מאמרות נברא העולם וכד תסתכל בהון תלת אינון ובהון אברי עלמא, חכמה בינה ודעת, ע"כ, [ונראה דמפרש בעשרה מאמרות – בעשרה מדות], ומתבאר מזה דהג' מדות, חכמה בינה ודעת הן העקריות והיסודיות, ומהן מסתעפות כולן, וחשיב כאן ובמדרש שוח"ט היסודיות ובגמרא דחגיגה חשבון בפרטיות עד לאחת. .
(ברכות נ"ה א׳)