1אם עבד. כי אתא רבין אמר ר' יוחנן עבד – מה ת"ל אם עבד, לרבות עבד שלא בכונה כעבד בכונה רלזר"ל דאפילו אם המית את העבד שלא בכונה חייב בקנס שלשים שקלים, ופי' שלא בכונה היינו אפילו אם כוון לבהמה והרג את העבד, וגם בבן חורין אצטריך רבוי מיוחד לזה כמבואר לעיל בפסוק אם כופר. .
(שם מ"ג ב׳)
2אם עבד. בעבד כנעני הכתוב מדבר, או אינו אלא בעבד עברי, ת"ל כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו, הרי בעבד כנעני הכתוב מדבר רלחהרא"מ פי' בטעם דרשה זו דמדייק דאילו בעבד עברי הרי צריך לשלם כופר, אבל אין זה מוכרח, שהרי אפשר לומר דאשמעינן דשיעור הכופר בעבד הוי שלשים שקלים, וגם מה זה שסיימה הדרשה יתן לאדוניו, ולי נראה דהדיוק הוא משום דאילו בעבד עברי הרי צריך ליתן הקנס ליורשיו ולא להאדון. .
(מכילתא)
3אם עבד. והלא אף עבד ואמה בכלל והמית איש או אשה הם, ולמה הוציאן הכתוב – להקל ולהחמיר עליהם, להקל – שאם יפו מאה מנה נותן שלשים שקלים ולהחמיר – , שאם אינם שוים אלא דינר נותן שלשים שקלים רלטעיין משכ"ל בפסוק כ"ת בדרשה ובעל השור נקי – נקי מדמי עבד. .
(שם)
4כסף שלשים שקלים. שלשים שקלים של עבד – בשקל הקודש במנה צורי רמכלומר במטבע שהיתה מהלכת בעיר צור שהיתה של כסף מזוקק, שהדנרין וסלעין שבצור היו שוין להדנרין וסלעין שחייבתן התורה בפדיון הבן. ושיעורן בערך מטבעות מדינתנו רוסיא יתבאר אי"ה לפנינו בפ' קרח בענין פדיון הבן בפסוק עשרים גרה יהיה השקל. .
(בכורות מ"ט ב')
5יתן לאדוניו. [המעוכב גט שיחרור אין לו קנס, מאי טעמא, יתן לאדוניו אמר רחמנא והאי לאו אדון הוא] רמאענין זה הוא בגמרא בעיא דלא אפשטא, ובכ"ז תפס הרמב"ם בפי"א ה"א מנזקי ממון עיקר סברא זו דאעפ"כ לאו אדון הוא, ובאמת כך הסברא נוטה, דהא עכ"פ יוצא לחירות ואע"פ דמעוכב גט שיחרור אבל שוב לא קרינן ביה אדוניו, והה"מ כתב בטעמו, כיון דספק הוא הוי ספק ממון לקולא, ונראה כונתו דכיון דספק הוא אוקמינן ממון בחזקת מרי' ואין מוציאין ממנו, וגם אנחנו תפסנו בדרך זו שסלל הרמב"ם בענין זה והעתקנו הדרשה כמו שהעתקנו. .
(גיטין מ"ב ב׳)
6יתן לאדוניו. אחד איש ואחד אשה רמבי"ל הכונה דאיירי בעבד אשה מנכסי מלוג שלה שהבעל אוכל פירות, וקמ"ל דצריך ליתן הכופר להאשה שהיא אדוניו באמת כי אף שהבעל משתמש בנכסי מלוג שלה הוי רק קנין פירות דלא הוי כקנין הגוף, ועיין בב"ק פ"ט ב' ובס' החוה"מ. .
(מכילתא)
7והשור יסקל. למה נאמר, לפי שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש החזירו הכתוב לכללו רמגר"ל לפי שיצא לדון בדבר החדש שצריך לשלם שלשים שקלים, והו"א דגם דין השור נשתנה שאינו נסקל לכן החזירו הכתוב לכללו דנסקל. , דבר אחר השור יסקל לרבות שור שלו רמדדהו"א כמו שהוקל ענשו של אדון בעבדו כשחבלו בגופו דיש לו הזכות מיום או יומים כמבואר לעיל בפרשה כך הוקל ענשו בשור שלו, קמ"ל. .
(מכילתא)