1או בן יגח. ת"ר, או בן יגח, לחייב על הקטנים כגדולים, אין לי אלא במועד ובמיתה, בתם ובנזקין מניין, ת"ל יגח יגח, נגיחה בתם נגיחה במועד, נגיחה למיתה מיתה לנזקין רלאר"ל דהו"ל לומר או בן או בת יגח, ומדכתיב שתי פעמים יגח בא לרבות שני עניני נגיחות, נגיחת התם ונגיחת המועד, ומפרש בגמרא דאצטריך לרבות בן ובת קטנים בתם לנזקין משום דהוה אמינא כיון דאינם במצות אינם בדיני נזקין. .
(שם מ"ד א׳)
2או בן יגח. אין לי אלא בן גמור ובת גמורה טומטום ואנדרוגינוס מניין, ת"ל או בן יגח או בת יגח רלביתכן דדריש או בן או בת אף כזה שהוא ספק בן או בת, דהיינו טומטום ואנדרוגינוס. , ואין לי אלא בנו ובתו של אחר, בנו ובתו שלו מניין, ת"ל או בן יגח או בת יגח רלגאו רבויא הוא, והרבותא בבן ובת שלו דהו"א כיון דהוא יורש אותם ממילא אינו משלם כופר, וכיון דכופר אינו משלם גם השור אינו נסקל דשקולים הן, קמ"ל, וע' בס' התוה"מ. , ואין לי אלא ישראל, גרים מניין, ת"ל או בן יגח או בת יגח רלדגם בזה הרבותא כמש"כ באות הקודם, דכיון דגר אין לו יורשים וממילא אינו משלם כופר והו"א דגם השור אינו נסקל, קמ"ל. .
(מכילתא)
3כמשפט הזה. ת"ר, כמשפט הזה, מהו כמשפט, כמשפט שור בשור כך משפט שור באדם, מה משפט שור שחבל בשור – תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם, כך שור שחבל באדם תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם רלהטעם הדרשה נראה דדייק לשון לו, דמשמע שיעשה להשור, דמוסב על הלשון או בן יגח, ובאמת הלא איירי כאן במועד שגם הבעלים משלמין כופר, ויותר היה נכון לומר כמשפט הזה יעשה, ולכן דריש דמרמז דקאי על משפטי השור השונים אנזק וחצי נזק, כדמפרש. , הזה למה לי – לפוטרו מד׳ דברים רלור"ל כיון דכמשפט קאי שלא אענינא דפסוק זה אלא אנזק וחצי נזק א"כ לא שייך לשון הזה לכאן, לכן דריש שבא לפטרו מד' דברים דשור שחבל באדם אינו משלם ד' דברים, ומשנה היא בפרק החובל (בבא קמא פ"ז א)', והטעם בזה כתב הרמב"ם בפ"ז ה"ג מנז"מ דדמי כמו הזיק ממונו של אדם דאינו חייב רק בחצי נזק ועיין בתוס' כאן, ובב"ק כ"ו א' דריש ענין דרשה זו מפסוק דפ' אמור איש בעמיתו ולא שור בעמיתו יעו"ש לפנינו. .
(ב"ק ל"ג א׳)