וישבו שרי מואב. ושרי מדין להיכן אזלי, כיון דאמר להו לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר, אמרו, כלום יש אב ששונא את בנו [והלכו להם] ונראה דסמיך אסיפא דקרא כאשר ידבר ה' אלי, ור"ל מתחלה סברו שיעשה מעשיו ע"י כשפים מבלי שישאל רשות הקב"ה, אבל מכיון ששמעו מפיו כי מחכה הוא למוצא דבר ה' נואשו מתקותם באמרם כלום יש אב ששונא את בנו וישראל הם בערך בנים להקב"ה וא"כ בודאי לא ירשה לו לקללם, ולכן הניחו אותו והלכו להם.
. (שם שם)