זקני מואב וזקני מדין. תניא, מדין ומואב לא היה שלום ביניהם מעולם, משל לשני כלבים שהיו צהובין זה לזה דר"ל שהיו כועסין זה על זה, וכל הכועס פניו צהובין, ומשל הוא על תמידות כעסם, ועיין מש"כ בביאור לשון צהב לעיל בפ' נשא בפ' יאר ה' פניו אליך.
, בא זאב על האחד, אמר השני, אם אין אני עוזרו היום הורג אותו ולמחר בא עלי, הלכו שניהם והרגו הזאב, אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי, כרכושתא ושונרא עבדי הלולא מתרבא דביש גדא הכלומר מחלבו של מזל רע. ומשל הוא שבשביל לרדפם לישראל עשו שלום ביניהם. ועיין מש"כ השייך לאגדה זו לקמן בפ' מטות בפ' נקום וגו'.
. (סנהדרין ק"ה א׳)